בעל הרצון
בעל הרצון היא כינוי לאהבת השם בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש.
אהבה זו הינה למעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק בהקב"ה, ולא בבחינת רצון לבד המתלבש בנפש בבחינה מוגבלת המתעוררת על ידי חכמה והתבוננות זמנית.
מסיבה זו, בחינה זאת נקראת "מאדך", משום שאינה לה גבול, שזו היא משמעותה של המילה "מאוד" - יותר, והסיבה היא כמוזכר, משום שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.
זו היא מעלתו המיוחדת של בעל תשובה, שעוזב את החטא מתוך אהבה גדולה כזאת, המתעוררת דווקא על ידי הריחוק שלפני התשובה[1]
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.