יצחק אייזיק אפשטיין

בכ"ו אייר תרי"ז נפטר הרב החסיד יצחק אייזיק מהומיל.

החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל, היה משכיל עצום בחסידות, ומגדולי החסידים של רבותינו נשיאינו; אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. אחת ההוראות שקיבל מאדמו"ר הזקן הייתה שלא לקבל עליו את עול נשיאות חסידות ליובאוויטש.

הוראה זו אכן התבקשה, כיוון שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי, רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות, דבר שלאחר מאמצים מרובים ונסיונות שכנוע ללא הפסקה, נאות אליו רבי אייזיק. בבואו לעלות על העגלה בדרך לליובאוויטש, כשכל החסידים כבר מרקדים משמחה על שהנה, נמצא מנהיג חדש לחסידות חב"ד, נזכר ר' אייזיק בדבריו של אדמו"ר הזקן אליו, והוריד את רגלו ממדריגת העגלה. או אז, עברה החסידות לידיו של אדמו"ר הצמח צדק.

ר' אייזיק סיפר, שבאותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נפתחו בפניו שערי רקיע.

חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק, כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא משיח.

אדמו"ר הצמח צדק הרים את ידיו הקדושים למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר נפטר רבי אייזיק.