תקנת המשקה

גזירת המשקה הינה תקנה הידועה אצל חסידים בשם זה. תקנה זו תיקן הרבי שליט"א בשנת תשכ"ג ולפיה אסור לשתות בהתוועדות חסידית ושמחה מיוחדת יותר מארבע פעמים 'לחיים', כשהמידה הכוללת של כל ארבעת הפעמים היא לא יותר מרביעית משקה.

ישנם הטוענים שההוראה הגיעה לאחר שהרבי הבחין באחד החסידים שיצא שיכור מ-770 לאחר התוועדות שקיים חבירו בשבת שלפני החתונה כנהוג בין חסידים, ומראהו לא היה מתאים להתוועדות חסידית; אך רבים אחרים טוענים כי הגזירה הינה 'אתערותא דלעילא' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים וודאי שלא בקשר עם סיפור זה או אחר.

התקנה אותה תיקן הרבי היא לחסידים עד גיל ארבעים, אך ידועה התייחסותו של הרבי לאחד שהשתכר והרבי שאל את אחד מהמזכירים האם הוא עבר את גיל ארבעים החסידי, אותו מונים מהיום הראשון בו חסיד מגיע לרבי, ורק לאחר שנענה הרבי בתשובה חיובית, עלה הרבי לחדרו.

לערך המורחב: משקה.