משתמש:Elchanan/התנוצצות הגאולה
חז"ל אומרים [1] "ששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים מכוונים לששת ימי בראשית, כפי שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול", לגבי הקב"ה - אל"ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי - העולם הבא - משול לשבת, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
שני האלפים האחרונים מתוך ששת ה"ימים" נקראים בחז"ל[2] "ימות המשיח", כלומר שכשם שבמעשה בראשית רק ביום השישי נברא האדם - תכלית הבריאה, כך גם באלף השישי תהיה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה (בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים).
כבר בזמן הגמרא אמרו חז"ל[3] "כלו כל הקיצין" - זמן הגאולה הגיע, ואין כל עיכוב לביאתה. מאז עברו מאות שנים, נתגלו כמה קיצים נוספים, והעולם התקדם עוד ועוד אל הגאולה.
מובא בכמה מקומות, שמתקופת האלף השישי שכנגד ערב שבת, ובמיוחד במחציתו השניה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) - משנת ה' אלפים ת"ק ואילך, התחיל להפציע שחר הגאולה ואורו של משיח החל להתנוצץ בעולם. ובלשון האור החיים הקדוש[4] "ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום".
וככל שמתקרבים יותר לסיומו, מתחזקת יותר התנוצצות זו.
אין לבלבל בין התנוצצות זו שמדברת על הארה מהגאולה בזמן הגלות, שניתן לנו טעימה מהאור הנפלא שהיה אז, לבין הגאולה בפועל ממש עליה אנו מדברים שתהיה דווקא לאחר שקם מלך מבית דוד שפועל את פעולותיו לגאול את ישראל, והוא זה שמתחיל את הגאולה השלימה.
אך התנוצצות זו - התנוצצות זו היא בשני המישורים, הן התנוצצות הגאולה, והן גילוי המשיח. שבפנימיותם הם מהות אחת ותלויים זה בזה.
הגאולה היא התגלות פנימיות וסודות התורה - בחינת היחידה שבתורה, שתתגלה על ידי מלך המשיח שנשמתו היא בחינת היחידה הכללית של ישראל.
וכך אכן נאמר בזוהר הקדוש, כי בהתקרב ימי המשיח יתגלו לכולם רזי התורה, התגלות זו היא הכנה הכרחית לגאולה, ועל ידי זה "יפקון מן גלותא ברחמין". וכן ישנה התגלות בחינת משיח, כפי שמבאר זאת אדמו"ר הזקן "על ידי צדיקי קדושי עליון שהיו בהתחלות ת"ק לאלף השישי כידוע".