אהרן מסטרשלה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אהרן סג"ל הורוביץ הלוי (או אהרן מסטרשלה), (נולד בתקכ"ו בערך ונסתלק בשמיני עצרת תקפ"ט) היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, לאחר הסתלקותו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי.

דף השער

בצל אדמו"ר הזקן

רבי אהרן נולד לאביו ר' משה (דור שביעי לשל"ה הקדוש) באוסבה שברוסיה הלבנה, כבר בילדותו מאס במשחקי בני גילו והתמסר לתורה ולעבודה, עוד בשנות בחרותו התקשר לאדמו"ר הזקן ונעשה כבן בית אצלו ומגדולי תלמדיו, אדמו"ר הזקן אף הטיל עליו את הדרכת בנו אדמו"ר האמצעי והדרכת חסידים רבים. בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו במצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים משמו. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.

בעת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הופקד רבי אהרן על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו"ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמו"ר האמצעי בכעשר שנים.

במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה.

בשנותיו האחרונות של אדמו"ר הזקן החלו חיכוכים בינו רבי אהרן לבין המהרי"ל מינוביץ (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר[1], בשלב מסוים הורה לו אדמו"ר הזקן לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר בעיירה ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בינן רבי אהרן לבין אדמו"ר האמצעי שגרמו למחלוקת לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן.

לאחר ההסתלקות

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי[2]. ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ופתח את חצרו בעיירה סטרשלה והחל לנהוג במנהגי אדמו"רות. מרבית של החסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך היו גם רבים שהלכו אחרי רבי אהרן.

עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לשני דברים מרכזיים: העבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ותפילה בצעקות, ובאופן של פנימיות אמיתית דווקא. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. מחלוקת נוספת היתה ביחס לרבי ולחסידות, שכן רבי אהרן טען שהעיקר הוא תורת החסידות ועניין הרבי היא רק לעזור להגיע אל החסידות ואין הכרח לדבוק בדרכי הרבי, ואילו אדמו"ר האמצעי טען כי הרבי הוא העיקר וחשיבות רבה להתדבק בדרכיו.

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ה' ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט.

לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.

מצבתו

מצבתו של רבי אהרון

בטבת שנת ה' תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת עפ"י עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" עפ"י הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה[3].

ספריו

במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, כנראה על ידי חוגים המקורבים לחסידות סאטמר.

באחת הסעודות בביתו של הרבי הריי"ץ (ומאוחר יותר אצל הרבי), ביקשו להוציא לאור את ספריו ומאמריו הרבים שעדיין לא נדפסו והם ספונים בספריית חב"ד בכתבי-יד רבים, הן מצד ההשכלה הרבה שבהם והתועלת שיש בהם תועלת רבה לעבודת ה', וכן מחמת שמצב הדפים בהם מלכתחילה איננו טוב ובחלוף הזמן מצבם מחריף לאין-שיעור. אולם עד כה לא בא הדבר לידי פועל.

ניגוניו

הערות שוליים

  1. רשימות היומן עמ' שס"ז.
  2. על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
  3. שמעון גווירץ [zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשלא], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א