חיים הורביץ (טשקנטֶר)
הרב החסיד חיים הורביץ הידוע בכינוי 'חיים טשקנטר' נולד בשושן פורים תרס"ב, בעיירה החסידית סוראז, לאביו הרב משה אברהם הורביץ שהיה מחסידי אדמו"ר הרש"ב ומצאצאי הרב הקדוש אהרון מסטרשלה והשל"ה הקדוש.
ילדותו
בילדותו למד ב'חדר' שבעיירה. אחיו זכו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש, אולם ר' חיים עצמו בגלל המצב הכלכלי הקשה נאלץ להטות שכם בעול פרנסת המשפחה, ועקב זה נבצר ממנו ללמוד בליובאוויטש. למרות זאת זכה לבקר פעמיים בעיירה ליובאוויטש, בשנת תרע"ד-תרע"ה, אך לדאבונו הרב לא שהה הרבי הרש"ב באותה עת בליובאוויטש.
במהלך השנים למד את עבודת ה'אגרונום' ובעבודה זו ראה הצלחה גדולה גם במובן הכלכלי, אלא שבגלל השמירה על שבת פיטרו אותו מעבודתו מידי כמה חודשים, עד אשר הצליח למצוא עבודה דומה חדשה. בתקופה זו מונה לחבר מן המנין ב'תפארת בחורים' וקבע עיתים לתורה בכל עת מצוא.
כאשר הגיע לפרקו נשא לאשה את בת גילו אולם עם לידת ביתם הראשונה - נפטרה אשתו לבית עולמה. במשך תקופה התגורר בעיירה קובישאק ונטל חלק פעיל בסניף 'תומכי תמימים' שפעל במקום. כר"מ בישיבה שימש הרב יוסף גולדברג ור' חיים דאג לכל הסידורים הגשמיים של הישיבה. בשנת תר"צ התגורר ר' חיים במוסקבה ובין החסידים שם נהגו לומר ש"יש כאן אחד שמתפלל עם המוח - הרב פרץ מוצ'קין ואחד שמתפלל עם הלב - ר' חיים".
טשקנט
במשך הזמן היגר לאוזבקיסטן, בעקבות השמועה ששם קל יותר להקפיד על קיום התורה ומצוות ללא רדיפות אנשי היבסקציה. בתקופת המלחמה היגר לטשקנט וברבות הימים, כאשר רבים מאנ"ש החלו להגר לטשקנט בכדי לברוח מזירת המלחמה, שימש ביתו של ר' חיים כתחנה ראשונה למאות משפחות אנ"ש שהשתכנו בביתו במשך שבועות שלימים תוך שהוא דואג להם לכל מחסורם. מאותה תקופה נודע ר' חיים בכינויו הידוע - 'ר' חיים טשקנטר'.
באחת הנסיעות לצורך עבודתו נעצרה הרכבת בצ'ילי ושם פגש לראשונה את ר' לויק (שהמתין לבואה של הרבנית חנה) ושוחחו כרבע שעה עד לנסיעת הרכבת, ר' לויק ביקש שידווח לאנ"ש שבטשקנט על מצבו (לימים סיפר על פגישה זו ביחידות לרבי מלך המשיח).
בתקופה זו נישא שוב למרת חנה לבית זסלאווסקי, ולאחר חתונתו היגר לסמרקנד. גם בעיר זו ביתו היה פתוח לרווחה לתלמידי הישיבה שלנו בביתו ודאג לכל מחסורם.
צרפת
לאחר המלחמה יצא ביציאת לבוב המפורסמת והיגר לצרפת. כאשר הגיעו לצרפת החלו להתעסק בבניית מקוה טהרה. לאנ"ש שם לא היה עדיין פרנסה מסודרת וחיו מקצבת הג'וינט. למרות זאת, ובשל חשיבות העניין, ערכו מגבית בקרב אנ"ש וכל אחד תרם סכום מסויים לצורך הבנייה, אולם, ר' חיים הגדיל לעשות ותרם את כל סכום הקצבה שקיבל לחודש ימים... ואכן ר' חיים דייק ונזהר מאוד בהליכה למקוה מדי יום. באחד מימי החורף הקרים בצרפת קפאו מי המקוה, אולם ר' חיים לא ויתר ושילם לאחד היהודים עבור שבירת שכבת הקרח וירד לטבול. עד השבועות האחרונים בחייו נזהר בהליכה למקוה, גם כאשר ההליכה כבר קשתה עליו.
בפריז שימש ר' חיים כשד"ר, את רוב הכסף העביר לרבי ואת השאר לישיבה בברינואה. התקשרותו לרבי הייתה גדולה ומפורסמת ושימש דוגמה לאנ"ש והתמימים הצעירים ממנו.
בשנים המאוחרות היגר לארצות הברית והתגורר בשכונת קראון הייטס בסמיכות ל770.