מתן תורה
מעמד הר סיני היינו מעמד בו התגלה אלוקים לבני עם ישראל בהר סיני, ונתן להם את עשרת הדיברות. המעמד התרחש בו' בסיון מ"ט יום לאחר צאת בני ישראל ממצרים. בראש חודש סיון הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת התורה, שלושה ימים אלו נקראים שלושת ימי ההגבלה. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את חג השבועות.
משמעות המעמד
מעמד זה מובא בחסידות כקישורי תנאים בין הקב"ה לישראל, זה המעמד בו בחר ה' בישראל כ"עם סגולה".
חז"ל מלמדים שכל התורה כולה, גם התורה שבעל פה ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "הנביאים והחכמים העומדים בכל דור ודור" - כולם "ניתן למשה במתן-תורה בהר סיני", "כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני". גם פנימיות התורה, תורת הקבלה והחסידות, ניתנו בהר סיני, ואדרבה הם התגלו וניתנו בגלוי לעין כל יותר מהתורה הנגלית באותו המעמד.
במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא ירדו לתחתונים", עד מתן תורה כל מצווה שקיימו, המצווה לא פעלה על החפץ עצמו, ממתן תורה התבטלה גזירת ה' ומאז קיום מצווה של יהודי פועל גם על גשמיות החפץ.
בנוסף, לפני מתן תורה לימוד התורה של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד.
בני ישראל במעמד
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו בני ישראל מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת יציאת מצרים, אז נגלה עליהם הקב"ה וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת קריעת ים סוף, אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני.
ע"פ החסידות כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים במ"ט שערי טומאה, לכן צווו על ספירת העומר ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. בחסידות מובא כי כל נשמות ישראל היו בעת מתן תורה.
בספר התניא מסביר אדמו"ר הזקן שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות – אברהם, יצחק ויעקב וכמו משה רבינו "שלימות מבחר המין האנושי!"
נעשה ונשמע
| ערך מורחב – נעשה ונשמע |
כאשר בא הקב"ה וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "נעשה ונשמע". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל לקבלת עול ולהתמסרות לרצון ה' . הרבי מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מהקבלת עול אך שלימות העבודה בקיום התורה ומצוות הוא, שבנוסף לעניין של ״נעשה״ (קבלת עול) יבין האדם וירגיש בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות.
הערבים
מספר המדרש: כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים הקדוש- ברוך-הוא לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.
הרבי מעורר לכך שמידי שנה בחג השבועות יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות".
עשרת הדברות
במרכז המעמד אמר ה' את "עשרת הדברות" חלקם נאמרו ישרות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך משה. בחסידות מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית.
מתן תורה כיום
התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מרכים בכל יום מחדש בברכות השחר את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" לשון הווה.