חובת הלבבות (ספר)
הספר חובת הלבבות הינו ספר יסודי באמונה, בטחון ועבודת השם, רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, בתרגומו של ר' יהודה אבן תיבון.
לימוד הספר בקביעות
במכתב מתבטא הרבי:
- ותקותי שאולי אין זה אלא השמטה בכתיבה אבל לא חסרון בפועל, וכידוע שבעניני חינוך חסרון אפילו במשך זמן קצר יכול להעשות מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות[1], ובודאי ראה ג"כ במוחש אשר אם בשנים מלפנים היה קס"ד לומר שיש להסתפק בלימוד המוסר, הוכיחו החיים והפועל ממש אשר אברכים בעלי שכל והבנה מוכרח שיהיה הלימוד שלהם גם הלימוד דחובות הלבבות באופן שכלי ומה טוב בהדרך דריבוי האור ולא בהתבוננות דחשכת החשך אשר זוהי דרכה של תורת החסידות. וכיון שכותב שלמד חסידות אקוה אשר גם שורותי אלה המעטים בכמות מבהירים את הענין די צרכו..."
שער היחוד
הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי[2] לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו.[3]. החת"ם סופר כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער הייחוד בחובת הלבבות[4], וכן הורו עוד מגדולי ישראל, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור האמונה אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה.[5]
כך גם כותב אדמו"ר הצמח צדק: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה עי"ז.והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.[6]
שער הבטחון
ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי[7] כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון שהקב"ה מגן ושומר על כל אחד בהשגחה פרטית, וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות[8].
לאחר ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת הבעל שם טוב, וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות. [9]
שער הכניעה
מסופר, כי פעם עמד המהרי"ן בחדר שלפני חדר היחידות של הרבי הצמח צדק והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל להתפלל געה בבכיה. אמרו החסידים זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצה.[10]
בהירות הספר
הספר ידוע בבהירותו המיוחדת. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את אדמו"ר הרש"ב, כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה.[11]
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ פרק ראשון דב"ב, שבשבתא כיון דעיל על.
- ↑ אגרות קודש ח"ז תשי"ג עמ' קמא.
- ↑ אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל.
- ↑ צוואתו הג'
- ↑ ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר שערי אמונה מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר ספר החקירה.
- ↑ אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.
- ↑ אגרות קודש תש"כ חלק י"ח, עמ' ער.
- ↑ בנוסף הורה הרבי לשמור על קביעות אמירת מזמורי תהילים לאחר התפילה כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות לצדקה לפני התפילה.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו, עמ' רצה.
- ↑ אוצר ספורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6 מפי המשפיע רבי שמואל גרונם בספר רשימות דברים עמ' קנב קנג.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 160. מובא בספר השיחות תשנ"א עמ' 118, הערה 25..