עולם העשייה הגשמי
עולם העשיה הגשמי הוא לשון הקבלה המתארת את עולם הזה הגשמי. מבואר כי עולם העשיה הגשמי הוא החלק התחתון בעולם העשיה, שהוא הרביעי בין ארבעת עולמות אבי"ע.
עולם הזה הוא העולם "התחתון שאין תחתון למטה הימנו" והוא "מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד הוי' ממש".
התהוותו
עולם העשיה הגשמי, בהיותו עולם גשמי, אין הוא מתהווה באופן של עילה ועלול. שאף באופן של השתלשלות וצמצומים רבים אי אפשר להיות התהוות של גשמיות מרוחניות אלא זהו רק בכוחו ויכולתו יתברך לבד.
ומה שהנפשות של העופות נמשכות מפני נשר שבמרכבה, והחיות מפני אריה שבמרכבה, והאדם מן האדם שעל הכסא, כל זה הוא רק בנפש, אבל הגוף הגשמי של העופות וחיות והאדם, לא נתהוו מבחינת רוחניות אלא זהו בכוחו של אין סוף ב"ה בלבד. והענין שלפני אין סוף ב"ה גשמיות ורוחניות שוים, להיותו בבחינת סובב ומקיף עליהם וממשיך חיות לכולם בשווה. ולכן נקראת ההתהוות בבחינת בריאה מאין ליש, להיות שאין התהוותו בבחינת עילה ועלול, להתלבשות העילה בעלול, אלא חיותו רק מבחינת הארה דהארה, ולכן נקרא בשם בריאה מאין ליש.
תכלית סדר ההשתלשלות וירידת העולמות
תכלית כל סדר ההשתלשלות וירידת המדרגות מעולם לעולם הוא להיות התהוות של עולם הזה הגשמי. שכל העולמות הם בבחינת הסתר וירידה על אור אין סוף ב"ה עד התהוות עולם הזה הגשמי. ובעולם הזה הגשמי הוא תכלית ירידת כל העולמות, שבעולם הזה הגשמי להיות יש הנברא בטל הוא ליש האמיתי על ידי קיום המצוות. שאף שקיום המצוות הוא גם בבחינה רוחנית, הרי שתכלית המצוות הוא דווקא קיומם בעולם הזה.