ויטבסק
וִיטֵבְּסְק היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב-2007 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.
תולדות החסידות בעיר
לאחר נישואיו של אדמו"ר הזקן הוא התגורר בעיר. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל האנשי יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש[1].
רבי מנחם מנדל מויטבסק מתלמידי המגיד ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד ממזריטש התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה ובפועל לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד עצמו. בה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
רבני העיר
רבי מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר הצרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק[2].
הרב הירש בער ע"ה רבה של העיר, קיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן.
בשנת תרפ"ג הרב יהושע נימוטין שימש כרב העיר.
בשנת תרפ"ד הרב אברהם אליהו פלוטקין שיש כרב העיר במשך שנה.
הרב שמריהו מדליה שימש ג"כ כרב בעיר, לאחר ששימש כרב העיירה קרלביץ.
מוסדות חב"ד בעיר
- לפני מלחמת העולם השניה התקיימה בעיר תומכי תמימים ויטבסק, ישיבת חב"ד המרכזית בברית המועצות. הרב אליהו פאר תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.
- מקווה חב"ד. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב ברוך שיפרין.
אירועים במהלך השנים
- אדמו"ר הזקן נישא עם ביתו של ר' יהודה לייב סגל מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא הי' יהודי עשיר, והוא רצה לתת 5000 שקלי זהב לנדוניא לחיי הנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים – בתנאי שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף. שאף א' לא יתערב. והוא הסכים. ואז, באותה שנה, הרבי הקודם סיפר, אדמו"ר הזקן, בהסכמת אשתו, מסר את הכסף לקנות אדמה כדי לעזור לאנשים להסתדר, שיוכלו לעבוד עבודת אדמה. ידוע שאדמו"ר הזקן מאד הי' בעד שהיהודים יסתדרו בעבודת אדמה, כי זה עבודה יותר נקי'ה.
- בי' כסלו תקפ"ז יצא אדמו"ר האמצעי לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי אדמו"ר האמצעי שולח כספים לארץ ישראל. אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.
- בשנת תר"ח אדמו"ר המהר"ש הגיע לויטבסק על מנת להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו משקלוב, וילנא ופטרבורג. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם מאמרי דא"ח ברבים.
- בשנת תרכ"ז אדמו"ר המהר"ש מינה את הרשב"ץ לשד"ר בויטבסק ובעוד יישובים.
- בשנת תרס"ו שלח אדמו"ר הריי"צ שליח לויטבסק על מנת לקנות כלי אוכל לליל הסדר הראשון בליובאוויטש בו אכלו כל התמימים ביחד והוכרז על סעודת משיח.
- בשנת תרפ"ב לחצו על הרב יהושע נימוטין ואדמו"ר הריי"ץ השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר. ובשנת הבאה מונה לרב העיר.
- בשנת תרפ"ז בקיץ נפתחה בעיר מחלקת תומכי תמימים.
= חסידים מפורסמים בעיר
- רבי יהודה עבער (ראש ישיבת תומכי תמימים).
- רבי אברהם דרייזין (משגיח).
- רבי שניאור זלמן לוויטין (משגיח).
- רבי נחום לבקובסקי (משגיח).
- רבי הרה"ת רפאל כהן (מגיד שיעור).
- רבי אריה לייב ליפסקר (משגיח).
- רבי נחום גולדשמיד (משפיע באחת הכתות).
- הרב דובער יפה (משפיע בישיבה).
- הרב שניאור זלמן קלמנסון. ביתו מרת "פייגא" באה בברית הנישואין עם החסיד דובער חן.
- הרב אברהם פריז.
- הרב החסיד רבי משה לייב גינזבורג. נישאה לרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)
- הרב אליהו פאר. דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים. בי"ד כסלו תרפ"ט השיא את ביתו מרת "סוניה" לרב ברוך שיפרין.
- הרב ברוך שיפרין עבר לעיר בשנת תרפ"ט לאחר חתונתו עם בת הרב אליהו פאר.
- הרב ברוך מויטבסק"[3].
תלמידי הישיבה
- הרב מיכאל טייטלבוים.
- הרב ישראל יהודה לוין.
קבורים בעיר
הערות שוליים
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן ע' 1178.
- ↑ יהדות ויטבסק עמ' 188.
- ↑ לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של זלמן רודרמן.