טיוטה:טבילת עזרא

		דף זה מועמד למחיקה. הסיבה: נכתב ע"י בינה מלאכותית
		תבנית זו נועדה לבקש מחיקה של דפים המתאימים למחיקה לפי מדיניות המחיקה.	מחיקה

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

טבילת עזרא היא תקנה שתיקן עזרא הסופר, לפיה אדם שנטמא בטומאת קרי (יציאת שכבת זרע) אסור לו ללמוד תורה עד שיטבול במקווה. תקנה זו נועדה לרומם את רמת הקדושה והטהרה של עוסקי התורה. עם זאת, התקנה בוטלה עוד בזמן חז"ל, והטבילה לבעל קרי נחשבת כיום למנהג חסידותי בלבד.

בחסידות חב"ד, למרות ביטול התקנה, מודגשת מאוד מעלת הטבילה במקווה, במיוחד כהכנה לתפילה ולעבודת ה'. בצוואת הריב"ש מובא כי אחת הסיבות למדריגות המיוחדות שזכה להם הבעל שם טוב הקדוש היא בזכות ההקפדה ללכת במקווה בכל עת. זאת מלבד ההקפדה המיוחדת על תקנת עזרא, שבה נהגו חסידים מזמן הבעל שם טוב ועל פי תקנתו.

מקור התקנה

מקור תקנת עזרא הוא בגמרא במסכת ברכות:

"תיקנו עזרא ובית דינו: שיהא בעל קרי אסור בדברי תורה."

התקנה נועדה לעודד טהרה בקרב לומדי התורה, אך חז"ל ביטלו אותה בהמשך בשל החשש לביטול תורה.

מעמד הלכתי

בשולחן ערוך

השולחן ערוך פוסק:

"כבר בטלה תקנה זו, ואף על פי כן חסידים ואנשי מעשה נוהגים להחמיר על עצמם ולטבול."

ברמב"ם

ברמב"ם נפסק שהתקנה אינה נוהגת, ומותר ללמוד תורה אף ללא טבילה.

טבילת עזרא בחסידות חב"ד

בכתבי רבותינו נשיאי חב"ד אין החייאה של תקנת עזרא עצמה, אך הטבילה במקווה הפכה להנהגה חסידית מרכזית, כהכנה לתפילה, ללימוד תורה ולעבודת ה'.

אדמו"ר הזקן

בשולחן ערוך הרב (או"ח סי' פ"ח) נאמר:

"ראוי לכל ירא שמים להיות מן החסידים ואנשי מעשה ולטבול קודם לימוד או תפילה."

הרבי הריי"צ

נהג בעצמו לטבול מדי יום לפני התפילה, ועודד חסידים לנהוג כך כהנהגת יראת שמים.

הרבי נשי"ד

הרבי מליובאוויטש עודד רבים להקפיד על טבילה יומית, במיוחד לפני תפילה, קיום הוראותיו, חגים וענייני קדושה. באגרות קודש רבות מופיעות הוראות לטבול במקווה גם ללא קשר לטומאה, כהכנה רוחנית.

משמעות על פי חסידות

על פי תורת החסידות, הטבילה מבטאת ביטול, טהרה והתחדשות. גם כאשר אין טומאה גשמית, עצם הצלילה במקווה מסירה קליפות רוחניות ומכינה את האדם לקבלת אור אלוקי.

הבחנה בין טבילת עזרא לבין טבילה חסידית

בחב"ד מדגישים להבחין בין:

• טבילת עזרא - תקנה הלכתית לבעל קרי, שבוטלה.
• הטבילה כהנהגה חסידית - מעלה גדולה ונהוגה מאוד, גם ללא טומאה, אך אינה חובה מדין עזרא.

מתי טובלים?

בקרב חסידי חב"ד נהוג לטבול:

• מדי יום לפני תפילה
• בערב שבת ויום טוב
• לפני חגי ישראל
• לפני קיום ההוראות של רבותינו נשיאינו
• לפני כניסה ל'יחידות', כתיבת פ"נ או מכתב
• בליל התקדש חג (כמו שבועות)

מסירות נפש על טבילה במקווה

מסירות נפש על טבילה – סיפור מרוסיה

אצל חסידי חב"ד, נהגה הטבילה במקווה לא רק מתוך חיוב הלכתי, אלא כהנהגה חסידית שורשית. אחד הביטויים לכך הוא מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית על שמירת מנהג זה.

באגרת של הרבי הריי"צ, מתוארת נסיעה מיוחדת בתקופת שהותו בעיר רוסטוב, כאשר למרות הקור העז והתנאים הקשים, יצא הרבי יחד עם משרתיו אל המקווה, כדי לקיים את מנהג הטבילה.

בחסידות הודגש כי אף כאשר הטבילה אינה נדרשת מצד ההלכה, היא מהווה הכנה פנימית חיונית לעבודה בתפילה, בטהרה ובהתבטלות.

ראה גם

• טבילה
• מקווה בור על גבי בור
• אדמו"ר הרש"ב
• עבודת התפילה
• עבודת הבירורים

קישורים חיצוניים

• קונטרס [mikvah.info/media/Vetaval_Bemayim_Hebrew.pdf וטבל במים], mikvah meir.
• "מדוע על חסיד חב"ד לטבול כל יום במקווה?", חב"ד און ליין.
• תשורה ליפש יש לנו מושג חלק א', חב"ד אינפו.
• "טבילה – אותיות – ביטול ההתלהבות שבחומריות", חב"ד אור אין סוף.
• מדור "דרכי החסידות" סגולת המקווה, שיחת השבוע.
• מקבץ סיפורים על מקוואות ושמירת טהרת המשפחה בכל מצב, chabad.org.