רובע חזקיהו - נחלת חב"ד
נחלת חב"ד - רובע חזקיה היא שכונה חדשה שהוקמה בחברון על שטח שנרכש על ידי רבותינו נשיאינו. השכונה נקראת על שם אדמו"רי חב"ד שרכשו את השטח, וכן על שמו של רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד' שהתגורר בעבר במקום.
היסטוריה
| ערך מורחב – בית רומנו |
בשנת תקפ"א נוסד היישוב היהודי בחברון בשליחות אדמו"ר האמצעי, ובמשך מעל ל-100 שנה היתה זו הקהילה המרכזית של חב"ד בארץ הקודש.
אף שרבותינו נשיאינו לא עלו בעצמם להתיישב בארץ הקודש, הם רכשו מכספם מספר נחלות בחברון, בהם בית הכנסת אברהם אבינו שנרכש על ידי אדמו"ר האמצעי, ועוד.
בשנת תרל"ו הושלמה בנייתו של בית רומנו[1], כאשר הבניין המרשים והמפואר שהוקם במרחק ניכר מהרובע היהודי העתיק, המשיך את המגמה של התרחבות היישוב היהודי[2]. הבנין הגדול והמפואר נבנה כארמון הכולל עשרות חדרים.
כעשרים שנה מאוחר יותר, עם עלייתו של הרב חזקיהו מדיני ה"שדי חמד" וקביעת מגוריו בחברון בשנת תרס"א, הוזמן על ידי משפחת רומנו להתגורר וללמד בבניין, כשלצורך כך הורחב הבניין ונוסף לו אגף בצידו הצפוני. ה'שדי חמד' הקים ישיבה במקום והשלים את חיבורו הגדול ה'שדי חמד', והוא נפטר כעבור ארבע שנים בשנת תרס"ה.
לאחר פטירת האבא, נקלע הבן ר' אברהם (צ'יליבי מרקאדו) רומנו לקשיים כלכליים והעמיד את הבית למכירה, ומספר גורמים התעניינו ברכישתו, בהם ערביי העיר, גורמי המסיון וחברת אליאנס, אך ר' שמעון הויזמן, שהיה סוחר אמיד מתקיפי הקהילה ועמד בקשרים טובים עם רומנו, הצליח להשפיע עליו להימנע מהמכירה והבטיח למצוא לו קונה יהודי שישלם לו את אותו הסכום שהוצע לו על ידי הגורמים האחרים שהתעניינו בכך. למעלה מחמש שנים טיפל ר' שמעון הויזמן במכירת הנחלה, וביום כ"א במנחם אב תרס"ח רכש את הנחלה בשליחות אדמו"ר הרש"ב בסך 22.000 רובל.
בעקבות קניית החצר הגדולה, נרכשה גם החצר הקטנה הממוקמת בסמוך במטרה למנוע מגורמים עוינים להשתלט על הנחלה ולהציק למשתכנים בבית רומנו, והעסקה הושלמה בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב כעבור מספר חודשים.
השימוש והתמורות בנחלה לאורך השנים
לאחר רכישת הנחלה, פעל אדמו"ר הרש"ב להקמת ישיבה חב"דית בנחלה החדשה שנרכשה, ושלח לשם כך את הרב שלמה זלמן הבלין עם קבוצת תמימים מליובאוויטש, והיא פעלה במקום החל משנת תרע"ב ועד לפריצתה של מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, כאשר תלמידי הישיבה גורשו מארץ הקודש, ובהמשך הבנין הולאם והיה נתון בידי הממשל המקומי.
כ-15 שנים מאוחר יותר, בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש הוא ביקר גם בנכסי רבותינו נשיאינו בחברון, ובהם בבית רומנו שנקרא אז 'בית המשטרה', כשהרבי עומד מחוץ לבניין ומביט בו ממושכות ולאחר מכן עבר בחצר וקיבל סקירה מאת המלווים על הפקעת השטח ומצבו הנוכחי[3].
ימים ספורים לאחר מכן, בפרעות תרפ"ט עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון כאשר ערביי המקום רצחו ופגעו באכזריות רבה ביהודי חברון, וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה - בית רומנו. הבניין נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת תרצ"ד, אז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות.
כשנודע הדבר לרבי הריי"צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לרב אברהם יצחק קוק, וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטח הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה.
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ לר' שמעון הויזמן, הוא פעל להעביר את הנחלה על שם רבותינו נשיאינו במסמכים הרשמיים[4], ולדאוג להשכיר את הנחלה על מנת לשמור עליה.
במהלך השנים בהן לא פעלה קהילה יהודית בחברון, נכבשה הנחלה בידי הערבים, ושכן בבית רומנו בית-ספר ערבי גדול, על חלק מהשטח היו בנויות חנויות של הערבים[5], ובחלק גדול ממנו מוקמה התחנה המרכזית של חברון הערבית.
גאולת הנחלה
בתחילת חודש ניסן תשמ"א נסע הרב משה לוינגר וזכה ליחידות במהלכה הציע את תוכניותיו, לפיהן הוא יגאל את הבית מידי הערבים ויפתח במקום ישיבה לצעירים. הרבי הקשיב ולבסוף הסכים להעניק לרב לוינגר ייפוי-כוח לפעול בשמו כדי לגאול את הנחלה החב"דית.
זמן קצר לאחר מכן, בעקבות מספר אירועים בטחוניים בחברון, נקטה הממשלה בשורת צעדים לחיזוק הישוב היהודי, וביניהם - החרמת הנחלה לצרכים ביטחוניים[6], החלטה שתואמה בין שר הבטחון באותה תקופה מר אריאל שרון ובין הרב לוינגר.
בחודש אלול תשמ"ב נפתחה ישיבת "שבי-חברון" בבית רומנו. עם הגידול במספר התלמידים, נוצר צורך דחוף להרחיב את המבנה הקיים, ובשנת תנש"א התקבלו האישורים לשפץ את הבניין כולו ולהוסיף עליו קומה נוספת, כאשר שוב מי שמסייע בכך הוא מר אריאל שרון, בתפקידו כשר השיכון שהתחייב להשתתף ב-2 מיליון ש"ח לשיקום הישיבה. עם תחילת השיפוצים התגלה במקום מבנה תת-קרקעי עתיק, שלא היה ידוע עליו. במהלך העבודות שופצה גם הקומה התת-קרקעית, בתיאום עם ארכיאולוגים מומחים, וכיום שוכנים בה מחסני הישיבה וחדרים שונים.
בשנת תשס"א לאחר רצח התינוקת שלהבת פס, נכנסו מספר משפחות למתחם השוק הסיטונאי והתיישבו בו, וחמש שנים מאוחר יותר הם פונו משם בהסכמה, ומאז נשאר השטח נטוש.
בזמן כהונתו של מר נפתלי בנט כשר הביטחון, העניק אור ירוק לתכנון הבניה במתחם השוק, כשלפעולות לחיזוק היישוב היהודי בחברון מצטרפים הרב עמרם יפרח, ראש הנהלת כוללות 'ספרדים מגן אבות', שירש חלק ניכר מהנכסים של ההקדש הספרדי בחברון, וגברת איילת שקד בכובעה כשרת המשפטים, והיועץ המשפטי לממשלה מר אביחי מנדלבליט.
נחלת חב"ד - רובע חזקיה
כבר בשנת תשמ"ג, כשנתיים לאחר ש"בית רומנו" נגאל מידי הערבים, הוכנו במשרדי כולל חב"ד תוכניות להקמת ישיבה-גדולה חב"דית במקום. לפי התוכניות, היה אמור כולל חב"ד להציב מבנים זמניים בקרבת "בית רומנו", לשם יעברו תלמידי ישיבת "שבי חברון" עד שיימצא עבורם מבנה מתאים בחברון ובינתיים ישפצו את הבניין הקיים כדי שיהיה ראוי לשימוש, ולצד הקמת הישיבה, תוכננה הקמת שכונה חב"דית מסביב לישיבה, אך למרות שמלכתחילה הבינו העוסקים במלאכה כי יש לתוכנית אישור מהרבי, בשלב מסוים הקפיא הרבי את התוכנית כשהוא מסביר שלמרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, בשל המצב הבטחוני העכשווי לא בשלה השעה לשלוח לשם את החסידים להתיישבות מאורגנת[7].
בהתאם להחלטות ממשלה לקידום ופיתוח היישוב היהודי בחברון ומכוח ייפוי כוח שניתן לה על ידי המדינה באמצעות משרד הבינוי והשיכון, הגישה בשנת תשע"ז האגודה השיתופית 'היישוב היהודי בחברון' למועצת התכנון העליונה, בקשת היתר לפרויקט בנייה להקמת המבנים, בסיוע עמותת מחדשי היישוב היהודי בייצוג אורי קרזן.
בשנת תשע"ח אישרה משלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון, שתוקם על שטח שנקנה על ידי אדמו"ר הרש"ב. השטח שוכן בין חצר בית רומנו לשכונת אברהם אבינו, והוא צפוי להגדיל את הנוכחות היהודית במקום בעשרות יחידות דיור ומספר מבני ציבור. חלקו על חשבון המחנה הצבאי הממוקם במתחם.
מאבקים משפטיים
בחודש אלול תש"פ הודיע המנהל האזרחי על כוונתו להנפיק היתרי בנייה ברובע חזקיהו, ושנה לאחר מכן בחודש אלול תשפ"א החלה הבנייה בשכונה.
בשנת תשפ"ב דחה בית המשפט העליון את הערעורים של ארגון השמאל "שלום עכשיו" ועיריית חברון, וסלל את הדרך להקמת שני מבני מגורים במתחם "רובע חזקיה" (שבשטח התחנה המרכזית הישנה בחברון)[8], בהם ייבנו 31 דירות, שיחזקו את המעמד היהודי בשכונה, לצד מעונות וגני ילדים בקומת הכניסה, וחניון תת קרקעי, זאת כשלב ראשון מתוך פרוייקט רחב יותר שאמור לכלול 60 דירות מגורים.
בשנת תשפ"ד יצא לדרך בניית הדירות בשכונה.
שיווק השכונה
בקיץ תשפ"ד החל שיווק הדירות למכירה, כפרוייקט נדל"ן יוקרתי הכולל 31 יחידות דיור מרווחות בהם 3-5 חדרים המשתרעות על פני 100-140 מ"ר כל אחת.
אנשי הישוב היהודי בחברון שיווקו את המתחם כמהלך "הבניה הגדולה ביותר בחברון מאז אברהם אבינו".
מצד המתיישבים בחברון, הפרוייקט הפך לבשורה של ממש זאת לאחר תקופת יובש בבנייה חדשה ביישוב במשך עשרות שנים.{{הערה|החלום מתגשם! גם אתה יכול להיות חלק משרשרת הדורות ולרכוש דירה יוקרתית בנחלת חב"ד בחברון!</ref>
הזמר ר' אברהם פריד, בשיתוף המשקיעים בפרוייקט, הפיק קליפ מיוחד על חב"ד בחברון, כקידום מכירות, אבל רבנים ועסקנים חב"דיים לא הביעו דעתם, ככל הנראה בגלל תשובת הרבי מתשמ"ג להפסיק תוכניות בנית שיכון חב"ד בבית רומנו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ על הקרקע שנרכשה בשנת 1807 - שטח המשתרע על ארבע וחצי דונם, כפי שנחתם על ידי בית הדין השרעי ל"חיים מצרי היהודי הממונה על העדה היהודית", במחיר של 'שתי עשרה מאות גרושים'.
- ↑ בדומה לתהליך שעבר במקביל היישוב היהודי בירושלים, שהחל להתרחב באותה תקופה ויצא 'מחוץ לחומות', אם כי בחברון לא היו חומות שגבלו את תחומי הרובע היהודי.
- ↑ הרב הליטאי מתאר ברגש את ביקורו של הרבי בחברון.
- ↑ פעולה שהושלמה רק בשנת ת"ש, עשר שנים לאחר שקיבל את ההוראה (בחנוכה תרצ"א).
- ↑ השוק הסיטונאי נבנה על השטח שלוש שנים לפני מלחמת ששת הימים.
- ↑ בשנת תשנ"ד פונו הערבים מהשוק הסיטונאי.
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 151 ע' 28-29
- ↑ גלעד מורג, אלישע בן קימון, בית המשפט העליון התיר להקים 31 יחידות דיור בחברון, ידיעות אחרונות, 28.04.22