יצחק קרמניקוב
ר' יצחק קרמניקוב היה גבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים' בריגה. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש אדמו"ר הריי"צ בשואה.
תולדות חיים
נולד בשנת תרמ"ח ונישא למרת שרה דינה.
בתחילה התגורר ברוסיה, היה סוחר עצים. בשנת תרפ"ה נסע עם משפחתו לארץ הקודש וגר בתל אביב, בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף תרפ"ו החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות[1]. שב לברית המועצות והתיישב בעיר מינסק[2].
כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב בריגה ונעזר ברב מרדכי דובין בקבלת אשרת כניסה ללטביה.
בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, הביא את משפחתו לריגה ומונה לגבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת[3].
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו[4].
בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם[5].
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו.
ברשימה שהתפרסמה באינטרנט בחודש שבט תשע"א על ידי הרב שלום דובער לוין מופיעים פרטי בנו: "קראמניקוב, אברהם, מלטביא. נולד בשנת תרפ"ד. בשנת תש"א סודרה לו ויזה לארצות הברית בתור תלמיד הישיבה"[6] זהו לפי המסמך נראה כי הבן למד באחת מישיבות תומכי תמימים. כמה חודשים אחר כך, באייר תשע"א פירסם הרב שלום דובער לוין את ספר תולדות חב"ד בפולין ובו מידע, קטעים מאגרות קודש ומסמכים השופכים אור על ר' יצחק קרמניקוב רעייתו בנו אברהם ובתו רבקה:
ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות[7].
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם [8].
עם פרוץ מלחמת העולם השניה והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' יחזקאל פייגין. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.
בחורף תש"ב נרצחו רעייתו ושני בנותיו, הוא נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55.
סיפורו וסיפור בתו השנייה, רבקה, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים בריגה, שזכתה לקשר עם אדמו"ר הריי"צ, נחשף על ידי הסופר מענדי קורטס בשתי כתבות בשבועון כפר חב"ד.
משפחתו
- בתו, רבקה הי"ד - מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשנת תש"ב
- בנו, אברהם, פתח תקווה.
לקריאה נוספת
- מענדי קורטס, טלפון אחרי 85 שנה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2062 עמוד 64 (תשפ"ד)
[9]
- מענדי קורטס, פרשת משפחת קרמניקוב, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2064 עמוד 48 (תשפ"ד)
הערות שוליים
- ↑ הארץ, אדר תרפ"ו
- ↑ לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה
- ↑ תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי משנות הצד"יק.
- ↑ אגרת מתאריך ז' מנחם אב, תרצ"ט אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג.
- ↑ בשנת תרצ"א ובשנת ת"ש
- ↑ פרק שביעי ב"רשימת התמימים", אותיות צ-ק
- ↑ תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב
- ↑ תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. תצלום הרשימות מופיע בארכיון ספרית ליובאוויטש, תמצית הבקשות הופיע באתר col בפרסום של הרב שלום דובער לוין, שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064
- ↑ לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL