חצי שיעור

חצי שיעור הוא סוגיא הלכתית המתייחסת לכל מקום בו נאמר שיעור על איסור מסויים, האם בחצי שיעור נכלל בעצם חלק מהאיסור, מה שאומר שגם אם העונש הוא רק על כל השיעור, בהכרח הוא שגם בחצי מהשיעור יש חלק מהאיסור, או שמא האיסור חל מלכתחילה רק על השיעור בכללותו.

המחלוקת

במסכת יומא נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם חצי שיעור אסור מן התורה. הרבי תולה את המחלוקת בשאלת הכמות ואיכות.

לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר.

הרבי תולה גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף מסכת נדה בדין זבה: מן התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה, נחשבת לזבה גדולה.

נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שחלים עליה דיני טומאה, או לא. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה". ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.

הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה יש איכות זו. ריש לקיש חולק וסובר שהעיקר הוא האיכות .

קישורים חיצוניים

• הרב יצחק אייזיק קעניג, חצי שיעור אסור מהתורה באתר מדיה הלכה.