חי קטורזה

הרב חי קטורזה נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בתקופת מגוריו שם, הצרפתים ייסדו את בתי הספר היהודים של רשת 'אליאנס'. בבתי ספר אלה חינכו את הילדים ללא תורה ומצוות. בני המשפחה שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות". בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לרב חי 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת. כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים.

באותה תקופה, משפחתו התגוררה בדירה שהייתה צרה מלהכיל את כולם. בנוסף, עמם התגוררו משפחות נוספות של בני דודים. לימים סיפר, כי כאשר הוא רצה ללמוד במקום שקט לקראת המבחנים שהיו לו, היה מתיישב מתחת לשולחן ולומד…

כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח חי בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס.

התקרבותו ליהדות

את התקרבותו ליהדות תלה חי בחבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב גדליה פאשטער ע"ה. השיעור היה בנושא תפילין, ולראשונה הבין את מהותן של התפילין, הנוהגים להניח בבר מצווה. הרב פאשטער הסביר את נושא התפילין על פי חסידות, והנושא פשוט קסם לו. בעקבות השיעור התחבר יותר והחל להגיע אף לשיעורי תניא וחסידות. תהליך ההתחזקות והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו. נושא החינוך החסידי נגע לליבו. הפריע לו שילדיו לא לומדים במוסדות עם דגש על לימודי הקודש. בשלב מסוים, כשראה שאין בפריז חינוך חסידי ראוי, החליט ביחד עם רעייתו שמחה תחי' לשנות מקום מגורים.

בני משפחת קטורזה עברו אפוא לקהילה הגדולה בעיר אקס–לה–בן, שם התגוררו מספר חודשים. לאחר בחינת המקום, החליט חי שאין זה מספיק עבורו, וגמר אומר לעלות לארץ הקודש. מכיוון שהבין שהחלטה זו תגדע את הענף הכלכלי של המשפחה ובני משפחתו המורחבת לא יסכימו לכך, הוא טרח לטשטש את המטרה הסופית. בתחילת קיץ תשמ"ג בישר למשפחתו המורחבת כי 'אנחנו נוסעים לביקור של כמה חודשים לארץ ישראל', רק אחרי שהגיעו ארצה, הודיע להם כי הוא וזוגתו החליטו להתיישב בארץ ישראל.

התחלה השתכנה משפחת קטורזה במרכז קליטה באזור לא–חרדי. ההורים הודיעו מיד לפקידי הקליטה שהם לא מעוניינים במקום כזה. הלחצים נשאו פרי, ואת חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה במרכז הקליטה בכפר חב"ד.

הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין.