אור הגנוז לצדיקים (ספר)

הספר אור הגנוז לצדיקים יצא לראשונה בזאלקווי בשנת תק"ס בעילום שם המחבר.

אור
אור אין סוף
אור · אור אין סוף - המושג · אור אין סוף - מדריגות שבו · אור אין סוף - ספירות שבו · אור אין סוף - קוים שבו · אור אין סוף - הרמז למציאותו בחז"ל · אור אין סוף - הרצון לעולמות שבו
המאורות, ומקורות אור
אור החמה · אור הלבנה · אור הכוכבים · אור האבוקה ·אור הנר ·אור היום · אור שבעת הימים
עניינים שונים באור (לפי א-ב)
אור (בהירות) · אור בהיר · אור הדולק · אור הכלול · אור המאיר · אור הסובב ואור הממלא · אור הסובב כל עלמין · אור הממלא כל עלמין · אור המשפיע ואור המקבל · אור המשפיע · אור המתנוצץ · אור הנכפל · אור המתפשט · אור הנשמה דבי"ע · אור העולה על כולנה · אור הקו · אור השורף · אור השחר · אור זרוע לצדיק · אור חדש · אור הוי' · אור ישר · אור חוזר · אור ישראל · אור מים רקיע · אור מקיף · אור "נוגה" · אור עולם · אור פניך · אורות פשוטים · אור פנימי · אור קדמאה · אור קדמון · אור של תולדה · אור שנברא ביום הראשון · אורה של ירושלים · אורות שנבראו קודם בריאת העולם · אורו של משיח
אור ביחס לעניין אחר
אור - ביחס לאויר · אור - ביחס להארה · אור - ביחס לאורה · אור - ביחס לחושך · אור - ביחס לחיות · אור - ביחס ליום · אור - ביחס לכח · אורות דספירות - ביחס לכלים · אור - ביחס לרז · אור - ביחס לשלמה · אור - ביחס לשם · אור - ביחס לשמים · אור - ביחס לשפע · אורה - ביחס לששון ויקר · אורות דספירות - פשיטותם וציורם
שונות
אור השמש בשמש · אור וזיו · אור חיות וכח · אור לארבעה עשר · אור מים רקיע · אורות מתחלפים · התעבות האורות · ביטול האור למאור
אור הגנוז לצדיקים

בהסכמת המגיד רבי ישראל מקוזניץ לסדר התפילה עם פירוש "כתר נהורא", שנתחבר על ידי רבי אהרן הכהן מאפטא ראב"ד זליחוב ובילגוריא, הוא מזכיר כי המחבר חיבר גם את הספר אור הגנוז לצדיקים וכך נתגלתה זהות המחבר.

בשער הספר כתוב: "מלוקט מפי ספרים וסופרים קדושי עליון.. מיוסד על פסוק ולעבדו בכל לבבכם.. ועל פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבבך לעשותו", דבר המזכיר ביותר את שער התניא.

רבי אהרן וולדן[1] כותב: ורבים אומרים שחיברו אחד מתלמידי הגאון הרב מלאדי בעל התניא.[2] אך דבר זה אינו נכון כאמור, שהרי ידוע שם מחברו שאינו תלמיד אדמו"ר הזקן.

המחבר פותח את הקדמתו לספר בכותרת "הקדמה לספר תניא ולספר אור הגנוז", ומציין כי לבעבור שראינו ספר התניא, למי שלא למד כתבי הקודש מהארי"זל, הרי הוא לפניו כספר החתום, על כן העתקנו הקדמה כוללת בדרך קצרה בכללות העולמות לבד, לא בדרך פרטית, למען יהיה מובן דברי הספר תניא הנקרא ספר של בינונים וספר אור הגנוז באר היטב" כו'.

כמעט בכל פרשה מיוסדים דבריו על ספר התניא והוא מעתיק קטעים שלמים מדברי קדשו, ועליהם הוא בונה את יסודותיו[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בספרו שם הגדולים החדש ערך אור הגנוז לצדיקים.
  2. עד כאן דבריו.
  3. הערך מתוך הספר אור יקרות חלק א' עמ' תכו.