מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ללימוד התורה הפצת המעינות![1].

אצל חז"ל

  • המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו[2].
  • אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו[3].
  • אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא[4].

אצל רבותינו נשיאנו

  • הרבי פעם אמר בשיחה שלמה בקידוש לבנה שאומרים "שלום עליכם" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו![5]
  • חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה". "אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
  • גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה[6].
  • יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… [7].
  • יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… [8].
  • לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' [9].
  • רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה[10].
  • "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
  • הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם[11].
  • הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור[12].
  • בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים[13].
  • כשהרבי הריי"צ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?![14].
  • כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
  • פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
  • בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
 
תנסו לדמיין עז שיכור... 
  • מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש, רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר מתנגד משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו אדמו"ר הריי"צ וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בכך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה.
  • באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
  • באחת משיחות הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער בר מצווה והוא שאל אותו אם מישהו בלי יד אז איפה מניח תפילין? - אז הנער ענה את התשובה. בתגובה שאל הרבי ומה קורה אם מישהו בלי ראש? ענה הנער שק"ו מהראש שמניח רק על היד" [דרוש מקור]
  • יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
  • מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
  • הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
  • פעם דבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' (או בלשון אידיש - 'קיגעל') המסורתי ב (ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...

מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל

  • מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
  • שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
  • למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
  • פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.

שונות

מבחן חובה

מומלץ מאוד לעבור על המבחן הזה.

טיפים איך להילחם על ערך

  • חתמו במשפט לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה - הוא יהיה חייב להתגונן. ציון רמת הביטוש:8
  • אמרו שאם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך! - סגולה בדוקה ומנוסה. ציון רמת הביטוש:10
  • אמרו שכל ערך הוא בן יחיד! ציון רמת הביטוש:7
  • אמרו כך:תפסיקו להיות מפעילים קפדנים שכל מה שהם עושים זה למחוק את חב"דפדיה! ציון רמת הביטוש:7
  • אמרו שבסוף יהיה כאן חב"דפדיחה ציון רמת הביטוש:6
  • אמרו כך: אתה בעצם אומר ש--- הוא לא אדם חשוב?! ציון רמת הביטוש:9
  • אמרו כך: כנראה שלא הסתכלת בקריטריונים של ---(תתנו לו משהו מסובך) - אחרי שאמרתם את זה הוא בטוח מרגיש חסר ניסיון. ציון רמת הביטוש:7

עמודים שמעלים חיוך 

עמודים שהשם שלהם מעלה חיוך

פניני לשונו של שולם עליכם בנוגע לויקיקליפה

אתר שברשות ג' קליפות הטמאות, אתר המינות, ואתר התועבה, מקור המינות ברשת, אבזרייהו דשלוש עבירות, אסון ליהדות, והעיקר, הברכה העיקרית: תרקב במהרה. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב"דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת

הכינוי ההולם לויקיפדיה בלשון חסידים הוא "ויקיקליפה" כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, כאן

הפניות שלא תחפשו

הערות שוליים

  1. כפי שכתוב בפרק ז' בתניא

    "כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"

    , מסופר ששאלו אברך רציני שלא אהב בדיחות מה דעתו על תניא זה . הוא ענה שהתניא התבדח כשהוא אמר זאת
  2. מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א
  3. סנהדרין נט ב
  4. מדרש תהלים מזמור עג בסופו
  5. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה י' כסלו בסוף השיחה.
  6. על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112
  7. הרבי, כ"א תשרי תשמ"ו
  8. שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו
  9. הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו
  10. בית רבי א, פרק כה, בסופו
  11. הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ
  12. הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו
  13. ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז
  14. משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ