749 איסטרן פארקווי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום: מפות גוגל

בניין 749 בשדירת איסטערן פארקווי הוא בניין הפנימיה של התמימים הבוגרים הלומדים בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרבי ב-770.

מפרט הבניין

הבניין מונה ארבע קומות, כשבכל קומה כעשרה חדרים וחדרי שירותים או מקלחות. החדרים הסמוכים לחזית הבניין גדולים יותר ויכולים להכיל כארבע מיטות ברווח, ואילו שאר החדרים קטנים יותר ויכולים להכיל 2-3 מיטות.

בשעת רכישת הבניין הוכשרה קומת הכניסה לשמש כחדר אוכל, ולאחר שחדר האוכל הועבר לבנין 1414 פרזידנט, הפכו אף הם לשמש כחדרי שינה.

בקומת המרתף של הבניין פועל מקווה טהרה לגברים, בו יש גם חדר כביסה עבור המגבות המשמשות את באי המקווה.

בבניין מצויים מספר חדרי משרדים קטנים המופעלים על ידי תלמידי הישיבה:

בקומה הראשונה נמצא מחסן קטן לרהיטים כמו סטנדערים, המשמשים את הרבי שליט"א בהזדמנויות שונות.

היסטוריית הבניין

עד לרכישת הבניין, התלמידים היו מפוזרים בדירות שכורות ברחבי השכונה, בעיקר בבניין 788 איסטרן פארקווי. עם התרבות תלמידי הישיבה בתחילת שנות הכ"פים (שנות השישים) רכשה הנהלת הישיבה את הבניין, והתלמידים נכנסו להשתכן בו לקראת חג הפסח תשכ"ז.

בשעת הביקור של הרבי בליל הסדר בחדר האוכל של תלמידי הישיבה בשנת תשכ"ז שנחנך באותם ימים, העיר ר' יעקב כץ על כך שהבנין ממוקם מול 770, והרבי הגיב על כך באומרו: "שיהיה 'וקרא זה אל זה'..."[1].

בשנים הראשונות, הקומה הראשונה בבנין עברה הכשרה והפכה לחדר האוכל של התלמידים, ושימשה לייעוד זה עד לפתיחת המטבח בבניין 1414 פרזידנט. בשנים אלו הרבי נהג להיכנס מידי שנה לבניין על מנת להיות נוכח למשך זמן קצר בשולחן ליל הסדר של תלמידי הישיבה.

פעמים רבות פרצו בבניין שריפות שגרמו נזק לרכוש. אחת הגדולות והמשמעותיות ביניהן, היתה באחת משבתות הקיץ של שנת תשד"מ. בליל שבת, בשעת תפילת קבלת שבת במניין של הרבי ב-770, אפרו-אמריקאי הצית אש בבניין שכילתה חדרים רבים וגרמה לנזק משמעותי. באופן ניסי לא היו בשעת מעשה בחורים בבניין, ולא היו נפגעים בנפש. כשיצא הרבי מ-770 בדרכו לערוך את סעודת השבת יחד עם הרבנית בבניין הספריה, עצר להביט לעבר בניין 749 והתעניין אצל המזכירים האם היו שם בחורים[2].

בחודש סיוון תשפ"א החלו שיפוצים יסודיים בקידמת הבנין.

בחודש כסלו תשפ"ב החלו שיפוצים יסודיים בקומה הראשונה של הבניין, ולאחר כחודש החלו שיפוצים גם בקומה השנייה. בחודש ניסן תשפ"ב התסיימו השיפוצים בקומה הראשונה והשניה. במהלך תקופת השיפוץ, עברו הבחורים שהתגוררו בבניין לדירות שונות ברחבי קראון הייטס.

בחודש טבת תשפ"ב רכש איגוד תלמידי הקבוצה בשיתוף פעולה עם ההנהלה הרוחנית של תות"ל המרכזית, את הבנין הצמוד לבנין הפנימיה ב-749, בנין מספר 755 איסטערן פארקוויי, ששימש בית ספר (עבור ילדים לא יהודים). מהנהלת האיגוד נמסר כי בתכנון להקים במקום בנין גדול ומרווח לטובת תלמידי התמימים, וכך ליצור מתחם ענק של שני הבניינים יחדיו[3].

המקווה

ערך מורחב – מקווה ישראל

בל"ג בעומר תשס"ז נחנך מקווה במרתף בניין הישיבה בחסותו של הנגיד החסידי הרב שלום בער דרייזין וביוזמתו של העסקן הרב מנחם מענדל הענדל. המקווה הינו המקווה המרכזי של תושבי שכונת קראון הייטס, וטובלים בו מידי יום מעל לאלף איש, כשבחודשי החגים יחד עם האורחים המגיעים לחצר הרבי מספר הטובלים ביום יכול להגיע לשלושת אלפים ויותר.

המקווה נקרא על שם ר' ישראל דרייזין (אחיו של הנגיד).

ניהול הבניין

מאז בנייתה המחודשת של פנימיית 1414 פרזידנט, ופיצול הסמכויות הניהוליות של הישיבה, נותר הבנין 749 ללא ניהול רישמי ומסודר מטעם הנהלת הישיבה, והוא שימש בעיקר עבור הבחורים הבוגרים שנותרו ללמוד בישיבה, כאשר החדרים עוברים מבחור לבחור על בסיס מקום פנוי.

בחודשי החגים היה הבניין מתמלא בתפוסה עד אפס מקום, וניהול הבנין כולו נעשה על ידי הנהלת הישיבה בשלט רחוק ובאופן כללי בלבד, כשהישיבה דואגת להעביר משכורות לניקיון ותחזוקת הבנין, כשאינה רוצה להתערב באופן ממשי בניהול חלוקת החדרים בבניין וכדומה.

בעקבות סכסוכים שונים על ניהול המקווה והפסקת התמיכה הפוליטית של עסקנים מרכזיים בשכונה בשנת תשע"ה, החליטה הנהלת הישיבה לדאוג לפינוי הבנין באופן טוטאלי כדי לקבל אותו לידיה ולנהל אותו כפי רצונה. לצורך כך הפסיקה הנהלת הישיבה את כל התשלומים עבור הבנין, מתוך כוונה שבשלב כל שהוא הרשויות עצמם יפנו את הבנין מיושביו.

מכיון והנהלת הישיבה לא דאגה לחלופה ראויה עבור התלמידים הרשומים בישיבה ולומדים בה עד להסדרת ניהול הבנין, לקחו הבחורים על עצמם[4] בשנת תשע"ו את ניהול הבנין והקימו מערכת גביה מסודרת המחלקת את הסכומים הכרוכים באחזקת הבנין באופן שווה בין כל החדרים, כאשר התלמידים המתגוררים בבניין צריכים להשיג באופן עצמאי את הכסף.

לאחר סאגה משפטית ארוכה, בקיץ תשפ"א, מכרה הנהלת הישיבה[5] את הבניין לאיגוד תלמידי הקבוצה בסכום של שלושה מיליון דולר ובנוסף עוד שלושה מליון דולר להוצאות שיפוצים וקנסות שהוטלו על הבניין במשך השנים כתנאי בסיסי לאישורו כפנימייה חוקית[6]. הנהלת האיגוד העניקה לרב מנחם מענדל הענדל סכום של מאה אלף דולר כפיצוי על עוגמת הנפש שהייתה לו במהלך השנים.

במהלך שנת תשפ"ב בוצעו שיפוצים בבנין 749[7], וכן נרכש הבנין הסמוך מספר 755[8], במטרה ליצור מתחם מגורים מספק עבור מספר התלמידים בישיבה ההולך וגדל משנה לשנה.

פינוי הקומה הראשונה והשנייה בבניין החל בחודש כסלו תשפ"ב, והחזרה לחדרים הייתה ימים ספורים לפני ט"ו אלול.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יומן ר' יהושע מונדשיין, תשורה פרידמן ל' תשרי תשע"ט עמוד 15.
  2. לאחר מכן נערכה בשכונת קראון הייטס מגבית לטובת הבחורים שחפציהם ובגדיהם נשרפו כליל.
  3. בשעה טובה: נרכש הבנין הסמוך ל-749 איסטערן פארקוויי, באתר חב"ד אינפו, כ"ז טבת תשפ"ב.
  4. ביוזמת מספר אברכים שנרשמו כ'וועד הפועל' של הבנין.
  5. חברי ועד העמותה של .U.L.Y.
  6. הנהלת הישיבה מכרה את בניין 749 ל"איגוד תלמידי הקבוצה"  •  הנהלת הישיבה הגשמית של 'קבוצה' מתנערת ממכירת בניין 749 באתר חב"ד און ליין.
  7. דיווח ותמונות באתר חב"ד אינפו.
  8. דיווח באתר חב"ד אינפו.
משובים קודמים
משוב על הערך