כח ההיולי

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

היולי הוא מושג שטבעו חכמי יוון, ומשמעותו: החומר הבסיסי המאפשר את קיומם של ארבעת היסודות. החומר ההיולי אינו יסוד בפני עצמו, כיוון שהוא מציאות מופשטת, והוא הממוצע בין אין ליש.

בחסידות משמש המושג כדי להגדיר את הכח המופשט, ממנו באים פרטי המציאות (ועם זאת, פרטי המציאות אינם תופסים את הכח הזה)}.

הסבר כללי

"היולי" הוא מונח בשפה היוונית, ותרגומו ללשון הקודש תהו. מושג זה מתייחס למציאות הבסיסית והראשונית של כל דבר, כמציאות מופשטת מכל ציור והגדרה.

לכל אופן בריאה ישנו הכח ההיולי שלה. כלומר, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כן כח היולי ביחס לכוחות הנמשכים ממנו (אף שהוא עצמו אינו פשוט בתכלית). למשל, באופן של עילה ועלול, הכח כפי שהוא כלול בשרשו ברמה הנעלית והנעלמה ביותר מכונה כח היולי העצמי. זאת מכיוון שדרגא זו היא המקור הראשון לכל הפרטים שבעלול, והיא היש הראשון בהשתלשלות זו.

דוגמא לכח היולי הוא גרעין העץ: למרות שכל העץ צומח מהגרעין, לא ניתן לומר שיש בגרעין שורשים, גזע, עלים, פרחים ופירות. דוגמא נוספת הוא גולם פשוט של עץ: אפשר לעצב אותו באין סוף צורות, אך אף אחת מהצורות אינה נמצאת בעץ הגולמי.

תכונות נוספות בכח ההיולי

כאשר מדובר על כח היולי פרטי, גם לכח ישנה הגדרה מסויימת, וכל הפרטים שיצאו ממנו יהיו תחת ההגדרה הזו. זאת, למרות שמכח ההיולי אפשר להוציא אין סוף צורות. לדוגמא, כל הצורות שיעצבו מגולם עץ, יהיו עשויות עץ (ולא חומר אחר), כל מה שיצמח מהגרעין - יהיה עץ מאותו סוג וכן הלאה. כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור השכל ההיולי (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מאדם קדמון, יהיה בתבנית עשר ספירות.

בסיס להתהוות הגשמיות

חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל, וכמה מהראשונים עוסקים בביאור מושג זה.

עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם ארבעת היסודות, ובחומר זה הייתה הבריאה יש מאין.

דבר זה רמוז בפסוק: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ". כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ "תוהו" (חומר פשוט בלבד). לאחר מכן נשתלשל ה"בוהו" , שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה).

יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר העשרה מאמרות, שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים בריאת ההיולי הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה באבות (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מעשרה מאמרות, אין את הלשון "ויאמר אלוקים" היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כדי ששייכת בשאר המאמרות).

הראשונים מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה ממוצע כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה יש מאין בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו.

בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף. אולם אחרים חולקים על כך, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן - מה ההבדל בין 2 הדרגות הנ"ל, כאשר שתיהן לא מוגדרות בשום גדר ספציפי.

הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ.

כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר.."

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: דעת החולקים.

בתורת החסידות - המקור ה"פשוט"

תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים חומר צורה תיקון. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות היש הגשמי מאין וכן הוא בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' - מלכות דאצילות, וכך הוא גם בהמשכת הכלים וספירות דאצילות מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם ובהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה.

מאפיינים

ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של היולי, הייסודים מפורטים להלן:

פשיטות

היולי אם כי הוא עילה למגוון רחב של עלולים, בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. ובהדגשה למעט גם את היותו כח כללי הכולל ריבוי פרטים. כלומר, צורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של כלל ופרט שבאופן זה האחרון הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.^{[דרוש מקור: ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות...).]}

^{[דרושה הבהרה]}

אינו מציאות ממש

בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית, שכן לא ייתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה. אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא הכח והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית. (אולם לא ככח שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר) וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח)^{[דרוש מקור]}

מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר "אפשרי המציאות" היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו) ולכן לא נרגשת וניכרת מציאותו, וכל גדר המציאות היא שניתנה האפשרות להימצאות המציאות החדשה.

היולי - יש

מאידך גיסא, פעולת בריאה יש מאין נעשתה דווקא בהתהוות היולי, ואילו המציאויות השונות הנמשכות ממנו אינם אלא יש מיש - הלבשת צורה לחומר קיים. היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות, ומעתה ישנה האפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיימשכו ממנו. כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה באין ערוך. לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום ממוצע

המשכת הכוחות מכח היולי

• תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.
• באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג"כ.

היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות^{[דרוש מקור]}).

בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ"ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל.

סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כמציאות נעלמת ובסוג העלם של העלם שאינו במציאות. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ"אש הכלול בצור החלמיש"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)

• אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -ג דרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

היולי בסדר השתלשלות

באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים:

א) בראשית האצלת הספירות (כלים) של עולם האצילות

ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים (נפרדים)

ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשייה הגשמי.

עשר ספירות הגנוזות

ערך מורחב – עשר ספירות הגנוזות

//פסקה זו אמורה לסקור את השתלשלות הספירות מא"ס.

עשר ספירות הם עשר מידות וכוחות בהם התלבש הקב"ה על ידי אור אין סוף להנהיג בהם את העולם. עשר ספירות אלו הם כוחות מוגדרים ומוגבלים^{[דרושה הבהרה]}. בהיווצרותם של העשר ספירות שלבים רבים. באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בהימצאותם של הספירות בהעלם קודם להתגלותם באופן גלוי בעולם האצילות: לפני הצמצום הספירות כלל אינם קיימים מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית, ומציאותם מתחדשת על יד העלאת מ"ן והמשל לספירות בדרגה זו היא משם האדם שאינו במציאות ממשית אלא יכולת לספירות (שייווצרו על ידי העלאת מ"ן).

//פסקה זו אמורה להתייחס לדרגת היולי בספירות ומקומה המדויק? א"ק? עקודים? כתר? חכמה?

לאחר הצמצום נעשים מציאות הספירות למציאות. ובזה גופא שלבים רבים: תחילה ככוחות היוליים וכמשל על זה מובא המשל מכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים. ומציאות הספירות בדרגה זו היא כאש הכלול בצור החלמיש שאין כאן כלל מציאות ספירות אלא רק כח לספירות (ולא מצד העלאת מ"ן אלא מצד עצמו)

• עקודים
• כתר

• ע"ח שער מ"א וכו'

• חכמה דאצילות (ספרי המגיד)

עולם הבריאה

• פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.

חומר היולי

הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי והוא החומר הראשון שדיברו בו הראשונים המבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.

משלים להיולי ממושגים בעולם

• כוחות הכלולים בנפש

עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.

כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש. אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות. והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי, היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל.

התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ"ט ע' קצז (חדש)

עצם נפש נעלה מהיולי ^{[דרוש מקור]}

• כח השכל
• כח התנועה
• כח הצומח

ראו גם

• ד' יסודות
• בריאה יצירה עשיה

מ"מ

• עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
• מורה נבוכים פרק כ"ו
• עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י