שיחה:ג' תמוז תשנ"ד

כמדומני כדאי להבהיר "אף שלעינים גשמיים יכול הענין להפרש כהסתלקות ר"ל" שיהי' ברור שלא כופרים במציאות

דווקא מתאים הקיצור

אולי כדאי לכתוב יותר בכבוד. לא שח"ו מה"מ שליט"א נעלם מעינינו. אלא שעינינו הגשמיות והחומריות הפסיקו לראות את מה"מ שליט"א. שהכוונה שהבעיה בנו

תיקון ניסוח

"מצב זה הוא כנראה שלב נוסף" - אולי כדאי להוריד את המילה "כנראה"? --ישראל (שיחה | תרומות) 01:46, 13 יולי 2007 (EDT)

הוספתי את המילה הזו בכוונה. באם זהו שלב (ללא "כנראה"), משמעו שא"א בלעדיו. כלומר, שעד הגאולה היו מוכרחים לעבור את השלב הזה ח"ו. וע"ז כתבתי "כנראה" - אחר שקרה ונראה לענינו שכך, כנראה זהו שלב. אך זהו דעתי האישית. --חיים נהר (שיחה) 16:57, 13 יולי 2007 (EDT)

ברגע שכך קרה, ברור שזהו שלב. אם היינו יכולים לחסוך אותו או לא, האם השגחה פרטית סותרת לבחירה חופשית (:)), אין לי מושג, אבל ברור שעד הגאולה אכן היינו חייבים לעבור את השלב הזה (ח"ו). --chabadnik - שיחה 17:46, 13 יולי 2007 (EDT)

בסדר, מקובל. --חיים נהר (שיחה) 17:58, 13 יולי 2007 (EDT)

איננו טוענים על שום אדם מת שיקום לתחיה ח"ו. הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שאנחנו בדור של "זכו" מה שאומר שמלך המשיח יתגלה "על ענני שמיא" - במילא אין מה לדבר על חמור וכ"ש לא לכעוס עליו או לקלל אותו. --חיים נהר (שיחה) 18:09, 1 אפריל 2008 (EDT)

כדאי להוסיף את הקשר של היום "ג' תמוז" לאמונה ברבי שליט"א מלך המשיח גם לאחרי יום זה:

בהשגחה פרטית מופלאה אירע מאורע זה בתאריך ג' תמוז דוקא, שיש בו רמזים גדולים מאוד שיכולים לחזק אותנו באמונה בחייו הנצחיים של הרבי מלך המשיח שיחי' לעולם ועד בתקופה קשה זו. לא במקרה "ג' תמוז" (456) עולה בדיוק בגימטריא "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המוכיחה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"! "חי לעד וקים לנצח"!

גם בתוכנו של היום רואים אנו רמזים ברורים שאין כאן הסתלקות: הרי ידוע שהסתלקות הצדיקים משולה לשקיעת השמש, ואילו בג' תמוז הי' הנס של יהושע "שמש בגבעון דום" – בג' תמוז ממשיכה השמש לזרוח!

ג' תמוז הוא גם ה'אתחלתא דגאולה' של הרבי הקודם, ביום זה בשנת תרפ"ז יצא ממאסרו הנורא והוגלה לעיר מקלט. בי"ב-י"ג תמוז השתחרר לגמרי, וימים אלו נקבעו ע"י הרבי הקודם כחג הגאולה העיקרי. אך הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר בשיחותיו הקדושות על כך שיש לחוג גם את יום הג' בתמוז , כיון שזהו היום שבו יצא הרבי ממצב של היפך החיים! שוב רואים אנו שתוכנו של יום זה הפוך מתוכן ההסתלקות.

ידוע היחס למאורע זה, בשל היותו מניעה ועיכוב בעבודת ה' והוא מנוגד לדברי התורה, שמכנים אותו בשם "ניסיון", כלומר, לדבר אין מציאות אמיתית והקב"ה הראה אותו רק כדי לבחון את מידת התקשרותנו, ולכן את הניסיון אין מנסים לברר ולהעלות, ואופן ההתמודדות איתו היא בדרך דחי'.

גם נקודה זו מבוארת באופן מופלא בשיחת הרבי שליט"א לג' תמוז , הרבי מבאר כי הירידה – המאסר של ג' תמוז לא נעשה בגלוי באופן שהי' נרגש שהמטרה היא להופכו לטוב, אלא ע"י יהודים שמרדו בקב"ה ולא הניחו לקיים מצוותיו, והרבי מבאר כי זהו ענין הניסיון. הוראה מג' תמוז אומר הרבי – לא להתפעל ממניעות ועיכובים בעבודת ה' ולזכור "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת" !

ועוד רמז שמיימי: בשיחת ג' תמוז תנש"א מעיר הרבי שליט"א מלך המשיח , כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו הי' בהר! זוהי השיחה האחרונה לעת-עתה שקיבלנו מהרבי לג' תמוז, והערה זו באה בה בלא שנראה קשר ישיר לתוכן השיחה בפנים!

הרבי שליט"א הוסיף וביאר, שאף על פי שבג' תמוז חסידים לא ראו את הרבי, ובשעתו זה הי' נראה כיום בלתי רצוי, אעפ"כ צריכים חסידים לשמוח על הצלת רבם, כיון שאח"כ התברר שהירידה שהיתה ביום זה היתה ה'אתחלתא דגאולה' שהביאה את העלי' של הגאולה השלימה.

ביאורים אלו ביאר הרבי שליט"א מלך המשיח על גאולת הרבי הקודם ביום זה, תוך שהוא מקשרם לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ! אי אפשר להתעלם מן ההנחי' הברורה בנוגע למצבנו כיום, ביחס לג' תמוז.

אחיי היקרים שלום תקשיבו חברה יש שיחה של הרבה שגוף רוחני הוא יותר נעלה מגוף גשמי ולכן חייב חייבים להודות שבג' תמוז תשנד היה עיניין של הסתלקות וכעת הבה בגוף נעלה יותר!!! נחתום ב'רבי זיע זצוקללה נבגם'

קודם לכל - אנא ללמוד לכתוב בעברית נכונה, כרבינו נשיאינו.

אני לא מבין מה הקשר בין מילה למילה בטענה שלך, ומה הקשר שלה לנושא שסיימת בו.

חסיד חב"ד* אידישעפדיה* נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!

ימי חב"ד - אדמו"ר שליט"א

האם יש מקום להכניס א"ז שם? חסיד חב"ד - דברו איתי - וקדשתם את שנת החמישים...

וודאי! אני פשוט עובר לפי סדר השנה. אבל אין ספק שזהוא תאריך השייך לרבי שליט"א, כמובא בגוף הערך. --חיים נהר (שיחה) 21:15, 18 ספטמבר 2009 (IDT)

כך גם הייתה דעתי, אך עלו בליבי ספקות כשראיתי כשנגעת שם אבל לא שיפצת. עכשיו נחה דעתי. חסיד חב"ד - דברו איתי - וקדשתם את שנת החמישים...

להוסיף זוויות?

אני מודע לכך שהנושא הזה מעט רגיש, אבל בכל זאת אני רוצה לשאול/לומר כמה מילים.

השם שבחרתם חב"דפדיה, אמור להיות האינצקלופדיה של חסידי חב"ד. בוודאי ידוע לכם שבהבנת המאורע של ג' תמוז נחלקו הדעות. האם לא מן הראוי להתייחס לשניהם?

משהו בסגנון כזה: בג' תמוז תשנ"ד ראו עיני הבשר שלנו מצב של 'הסתלקות'. חסידים נחלקו בהבנת המאורע. יש הסוברים שמכיוון שע"פ תורה, למרות הנראה לעיניים - ההסתלקות אינה אמיתית, והרבי נמצא איתנו בגוף גשמי. ויש סוברים שאכן ההסתלקות הייתה כפשוטה.

אשמח באם יתייחסו לדברי. בער.

אנו כותב את זה, כי בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מיהודים חסידיים ותלמידי חכמים שסוברים שהייתה הסתלקות, וכמו"כ שלא הייתה. וראוי להתייחס לשניהם, כמובן להציג את העובדות.

יש לדון בהנ"ל. מה דעתך, ר' חיים? ונזכה במהרה בימינו לחזות פני מלך - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. חסיד חב"ד (שיחה)

הערך מתייחס גם למראה העיניים (הסתלקות) וגם לתורה (ש"אין זה כך"). אני לא חושב שיש מישהו שחולק על הנתונים הללו (אין אף הערה בדף זה על התוכן הקיים בערך. כל ההערות מבקשות הוספות). באם האנונימי חושב שיש צורך להתייחס גם לפרשנות החסידים בנושא, שינמק זאת. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 18:26, 29 בדצמבר 2009 (UTC)

חובה להאריך

כי ישנם מצבים כאלו בהסטוריה של עם ישראל, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת".

1. יעקב אבינו: בגמרא תענית ה ב: אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. והאי דחנטו חנטיא - סבורים היו שמת!

ישנם "עמי הארץ" שלומדים את פירוש הגמרא לפי המשך הגמרא, שכתוב שם "מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". דהיינו שמהות חייו הנצחיים הם על ידי המשך של "זרעו בחיים", שעל ידי זה כאילו לא מת...

אך לדאבונם אף אחד מהראשונים לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן, וברבינו בחיי שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש.

2.משה רבינו, כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת. לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם שבט לוי, אשר זכו להם ולזרעם עד עולם.

3. רבינו הקדוש, אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש.

מצב זה הוא המצב בו מלך המשיח "נתכסה". אך לבסוף - "חוזר ונתגלה". --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:49, 12 בפברואר 2010 (UTC)

אין מקומו בערך הזה, אלא בערך המתייחס למצב הנ"ל. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:58, 13 בפברואר 2010 (UTC)

מקומו הוא גם בערך הזה. המציאות היא שרוב המשתמשים אינם בודקים גם בערך השני, ואז נראים ערכים מסוג זה די מוזרים. כמו כן גם הערך "יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" שכשאדם מחוץ לחב"ד קורא זאת הוא נפנה לכתוב בדף השיחה בהתלהבות דקדושה ש"הרב שך זצ"ל היה צודק". או כמו ערך זה שכל המשתמשים נפנים לכתוב הערות בדף המשתמש כאילו "כופרים במציאות".

הערכים על משיח בחב"דפדיה במצבה העכשווי בנויים רק לאנשים בתוך חב"ד. היודעים כבר את כל המקורות ההלכתיים. לאדם מחוץ לחב"ד הרואה ערכים אלו, נראה הדבר כמו אותם אנשים החושבים כי קריאת "נ נח נחמ" היא מעיקרי היהדות וד"ל.

סליחה על החריפות בה אני כותב, היא נובעת מתוך כאב אמיתי לכבודה של חב"ד ולכבודו של הרבי. מן הראוי היה שכל הערכים על משיח וכו' יהיו כתובים בצורה הלכתית והגיונית. ההתנגדות למשיחסטים מחוץ לחב"ד באה לצערינו מתוך בורות חריפה... ולכן התרופה לכך - הבהרת המקורות ההלכתיים! --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 00:55, 14 בפברואר 2010 (UTC)

מצטרף בכל ליבי לענין. אנשים מתנגדים בגלל החוסר בהסברה, והמיזם הנפלא הזה ענינו להרים את הכפפה ולהסביר ולא להתקמצן במקום שצריך להאריך. בהצלחה.-- נכתב ע"י 74.102.139.43 ששכח לחתום את שמו.

אכן, הנושא של גאולה ומשיח עדיין לא מספיק מפותח פה. צריך לבנות פורטל שלם על "גאולה ומשיח" כמו שבניתי לשאר הקטגוריות. פשוט יש המון עבודה וצריך גיוס משותף. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 11:04, 14 בפברואר 2010 (UTC)

אני יכול לעבוד על זה והתחלתי לעבוד על זה, אבל כל זמן ששני האפשרויות הבאות ישארו: א. שיש הגנה על רוב הערכים בעניני גאולה ומשיח. ב. שאין לי אפשרות ומסכויות של מפעיל מערכת. אז אין לי כל אפשרות לעבוד על זה אלא אם כן תשנו את אחת מהאפשרויות הנ"ל. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 19:07, 14 בפברואר 2010 (UTC)

ככל הידוע לי, הערך ג' תמוז נכתב בקצרה ביותר בכדי שלא להיכנס לשום בעייתיות. אמור לי איזה ערכים ברצונך לשנות ואסיר את ההגנה מהם. אין לי את האופציה להוסיף הרשאות. בקש זאת מחב"דניק. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:22, 14 בפברואר 2010 (UTC)

אשמח אם תוריד את ההגנה מערך זה ומערך יחי אדונינו. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 19:07, 15 בפברואר 2010 (UTC)

אוריד את ההגנה מ"יחי". מערך זה לא אוריד, כיון שבזמנו ניסתי אף אני להוסיף ולשנות בערך ומשתמש חב"דניק הביע את מורת רוחו. תוכל לראות זאת בהיסטוריית הדף. מה שכן נוכל להוסיף קישור לקטגוריה או ערך המסביר את הנושא. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:23, 15 בפברואר 2010 (UTC)

מקובל. בעל הפדיה הוא בעל הדיעה. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 19:49, 15 בפברואר 2010 (UTC)

אין כאן דין בעלות. פשוט הוא וותיק ממני ומכיר את הבעיות העלולות לצוץ מניסוחים שונים. אגב, גם יכול להיות שהוא לא יאהב את ההוספות בערך יחי. הכל נתון לדיון בין התורמים והכרעתם. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 21:03, 15 בפברואר 2010 (UTC)

ערך זה הוא-הוא הגורם לצרה של חב"דפדיה.

חייבים, אבל חייבים, להציג את השיטות השונות, וכדו'. 'לא תוכל להתעלם מ(אבי)דעת אחיך' (פ' עקב)'. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אכן,כדאי שהחרבה כאן יחשבו קצת על החילוק הענק שהיתה לפדיה זו אם היו מציגים גם את הדיעה האחרת.

זה לא חילוק ענק. זה חילוק בהשוואה של הגודל בין השמש לירח. (עיין ברמב"ם וד"ל.) --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:24, 1 במרץ 2010 (UTC)