טמטום הלב

שם אבן הוא שם המושאל לענין הטמטום.

שהאבן (גשמית) - עצם מהותו שהוא חזק, כבד וקשה, על-כן מתאר את ענין טמטום הלב שהיא האטימות של הנפש בהמית, שאין המוח שליט עליה כל-כך שתתפעל מחמת השגת השכל, ולכן לא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפילה.

ולפעמים גם לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו.

והסיבה היא גסות הקליפה שמגביה עצמה על אור קדושת נפש אלוקית, ומסתרת ומחשיכה אורה.

הנפש האלקית שמשכנה במוח, חפצה ורצונה לזכך ולהאיר את הנפש הבהמית שבאדם - ובאמצעותה גם את גופו החומרי, ולצורך זה משתמשת בשכל האדם כדי לבלום את המידות הגסות שבלב, וגם לעדן אותם על ידי אור השכל, ולרתום אותן לעבודת ה'.

אך האדם החוטא ועובר עבירה רח"ל, אין בכח שכלו לשלוט ולהכניע את המדות הבהמיות שבלב, כי עבירה מטמטמת לבו של אדם, ונקרא "לב האבן".

העצה היעוצה בספר התניא בשם הזוהר הקדוש לבטל את טמטום הלב, היא לבטש ולהשפיל לעפר את הנפש הבהמית, דהיינו, לקבוע עיתים להשפיל עצמו בשביל שיהיה נבזה בעיניו נמאס, ככתוב: "רוח נשברה לב נשבר", שעל ידי שהלב נשבר - גם רוח הטומאה הגורמת לטמטום הלב - נשברת, ובא לפתיחת הלב בעבודת ה'.