נחמן מברסלב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־16:19, 11 ביולי 2021 מאת שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה, סדר, קרדיט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציון רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב - י"ח בתשרי תקע"א) היה מייסד חסידות ברסלב, היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא.

תולדות חיים

רבי נחמן נולד א' ניסן תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה לאביו רבי שמחה ואימו פייגא, סב אימו היה הבעל של טוב. נקרא על שם סבו רבי נחמן מהורדנקא.

כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר הבר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים.

לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת תקנ"ח.

בשנת תקנ"ח החליט לנסוע לארץ ישראל לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.

בשנת תק"ס עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו"רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו הסבא משפולי, ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת תקס"בהוא עבר בהסכמת דודו רבי ברוך ממז'יבוז' לברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.

לאחר שנשרף בית מדרשו בברסלב, הוא עבר בשנת תק"ע עם חסידיו לאומן. נפטר שם בח"י תשרי תקע"א.

קשריו עם אדמו"ר הזקן

בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של אדמו"ר הזקן[1].

באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו בראש השנה שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, וספר ליקוטי אמרים[2]. חוקרי החסידות דנו האם הייתה כוונת רבי נחמן לספר התניא של אדמו"ר הזקן שנקרא על שם חלקו הראשון 'לקוטי אמרים', או לאחד מהספרים שליקטו את תורת המגיד ממזריטש ונערך על ידי תלמידיו הנושא גם הוא את השם 'ליקוטי אמרים'. בספר בית רבי[3] מובא בשם אחד מהרבנים "נכדי רבינו"[4] בנוגע לדיון זה, שבנוגע לפועל רואים שספר התניא של אדמו"ר הזקן שגור על לשונותיהם של תלמידיו. עוד מובא שם בשמו בנוגע לדמותו של רבי נחמן, "שדרך הרב היה להעמיד עצמו בניסיונות . . אדם גדול מאוד גיבור מלחמה".

האדמו"ר הזקן העריכו והפליא את יראתו[5].

כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו אדמו"ר הזקן: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי[6].

רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרה"ק רבי אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון[7]. ובקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מחסידות ברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.

פגישותיו עם אדמו"ר הזקן

במהלך ביקורו בארץ ישראל, הוא נפגש מספר פעמים עם ר' אברהם מקאליסק בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם לאדמו"ר הזקן לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן.

כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה ""רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם"[8], על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו[9].

לאחר חגי חודש תשרי תק"ע ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' ברוך ממז'יבוז' על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן.

רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"[10]. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב[11].

לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות[12] אך תוכן של כולן שווה, שעל ידי החסידים המלמדים שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו"ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים.

יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכןתבנית:מקור..

לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו"ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו"ר הזקן מן העיר.

בתורת חב"ד

הספר לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב[13]:

  • "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו[14].
  • "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו[15].

ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו

  • ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
  • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.

ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:

  • ספר המידות
  • חיי מוהר"ן
  • שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
  • שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
  • ליקוטי עצות

מתלמידיו

  • אחיו הרב יחיאל
  • הרב נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות".
  • הרב נפתלי מנמירוב.
  • הרב יודל מדאשיב.
  • הרב שמואל אייזיק מדאשיב.
  • הרב המגיד מטרוביץ - שהאדמו"ר הזקן לקח ממנו הסכמה על הסידור.
  • הרב אהרון, רב ואב"ד ברסלב
  • הרב יצחק לייב מטעפליק
  • הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ
  • הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש)
  • הרב דב אטקאפטשיק
  • הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ
  • הרב חיים שרה'ס
  • הרב מרדכי הדין מטעפליק
  • הרב חייקל החזן

קישורים חיצוניים

קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על מהערך בויקיפדיה

הערות שוליים

  1. אבני"ה ברזל, אות ו.
  2. חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).
  3. ע' סו.
  4. בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).
  5. נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.
  6. נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור.
  7. ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.
  8. בדומה למה שכתב אדמו"ר הזקן באגרת התשובה - פרק ז' "וישוב אל הוי' וירחמהו" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.
  9. 'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בפתלה זו "אנא ה' רחם עליך ועלינו".
  10. כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.
  11. 'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.
  12. מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני"ה ברזל.
  13. יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין זמרת הארץ, אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.
  14. לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90.
  15. לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, שיחת יו"ד שבט תש"כ - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283.