ועידת קורוסטן

ועידת קורוסטן

ועידת קורוסטן היתה ועידת רבנים יחידה מסוגה, שהתקיימה בעיר קורוסטן באוקראינה תחת שלטון ברית המועצות, בחודש מרחשון תרפ"ז. הרבי הריי"צ אמנם לא תמך מלכתחילה בקיומה, אך בדיעבד הסכים וכתב מגתבי ברכה לועידה, ובמהלכה נבחר על ידי הרבנים לנשיא הכבוד. לועידה לא היו תוצאות ממשיות.

רקע

עם עליית השלטון הקומוניסטי ברוסיה, החלו פקידי הממשל להילחם בדתות, שמנוגדות לשיטה הקומוניסטית האתאיסטית. במיוחד נרדפה היהדות, על ידי המחלקה המיוחדת לכך - היבסקציה. עם זאת, באופן רשמי חוקת ברית המועצות הפרידה את הדת מהמדינה ואיפשרה חופש דת, ופעילות דתית מצומצמת הותרה בחוק. אך נציגי השלטון המקומי בכל מקום, ובמיוחד חברי היבסקציה, לא התחשבו בחוק היבש ורדפו את היהדות הרבה מעבר להגבלות החוקיות, מה שגרם לחורבן בכל עניני היהדות בכל מדינות ברית המועצות. הרבנים המקומיים היו מוגבלים מאוד ביכולותיהם לפעול להחזקת היהדות. לימינם עמדו הרבי הריי"צ ושלוחיו, שתמכו במוסדות היהודיים בכל ברית המועצות.

היוזמה ויחס הרבי הריי"צ

בחודש תמוז תרפ"ו פנה הרב שמואל קיפניס, רבה של אברוטש באוקראינה, לשלטון המקומי בבקשה לאשר ועידת רבנים עבור רבני איזור ווהלין בעיר קורוסטן. לאחר עיכוב ממושך קיבל על כך אישור .

באותו הקיץ נסע הרב קיפניס ללנינגרד, בה התגורר הרבי הריי"צ, על מנת לקבל את עצתו וברכתו לועידה. הרב קיפניס נפגש עם הרבי באופן חשאי.

באותה התקופה ניהל הרבי מאבק נגד הועידה הדתית שיזמה קהילת לנינגרד, שמאחוריה עמדו השלטונות, והיא שימשה כלי שרת בידם להשתלט על הדת. אחד הנימוקים להתנגדותו היתה שאין הזמן מתאים לעריכת כל אסיפה דתית שתהיה. אמנם, בשונה מועידת לנינגרד בה רצו לקרוא נציגים נבחרים מכל קהילה - והיה חשש שיבחרו נציגים שאינם שומרי מצוות - הרב קיפניס יזם ועידה לרבנים יראי שמים, והרבי הריי"צ הכיר את שמותיהם מהדו"חות שקיבל משלוחיו החשאיים לווהלין, כרבנים יראי שמים. לכן, דעתו של הרבי היתה "כי באם שתהיה האסיפה הנה באפשר יהיה לעשות התעוררות ותעמולה (אגיטאציע) בשביל עניני לימוד וחיזוק הדת, והגם כאמור אשר דעתי הפרטית היא כי אין צריכה להיות גם ועידה של יראים ורבנים, ומ"מ חשבתי אשר ועידה לא תביא שום נזק, ואפשר איזה תועלת, אבל גם ממנה אפשר יהיה ליקח ראי' ע"ד ועידה כללית כמו שהיא בחפצם של חברי קהלת ליענינגראד".

באותה הזדמנות קבע הרבי הריי"צ אסיפה חשאית עם הרב קיפניס אודות ועידת קורוסטן והנושאים שיעלו בה. בועידה זו השתתפו גם המיועד להיות חתנו של הרבי, הרבי מלך המשיח שליט"א והרב שמעון לזרוב רבה החב"די של לנינגרד. כמו כן העניק הרבי תמיכה כספית לועידה.

בתקופה הסמוכה פנו מקהילות שונות לרבי בשאלת היחס לועידה. הרבי השיב כי אף שהתנגד לועידת לנינגרד מפני שאין צורך באסיפות, "רק שההבדל ביניהם הוא כי זו של ליענינגראד תביא היזק רב ח"ו לבית ישראל, וזו של קארעסטען לא תביא שום תועלת לפי דעתי אבל גם לא תזיק, ובכלל הרבנים עורכי האסיפה הם יראי אלקים".

הועידה

הועידה התקיימה החל מי"ח בחשוון תרפ"ז. אף שהועידה יועדה רשמית לרבני איזור ווהלין באוקראינה, למעשה הגיעו אליה אורחים מכל רחבי ברית המועצות, ולקחו בה חלק פעיל. בין האורחים היו חסידי חב"ד - הרב אברהם יהושע העשיל זאמסקי מרוסטוב, הרב שלמה יוסף זוין מנובוזיבקוב, הרב גרשון חן מאלכסנדריה, הרבי מלך המשיח שליט"א, הרב לוי גרוסמן מקייב, הרב דובער גרינפרס מפולטבה, הרב שמואל שניאורסון מניקולייב ועוד.

הרב בן ציון שמטוב, שהיה שלוחו של הרבי הריי"צ עוד קודם לכן לאיזור ווהלין, נשלח על ידי הרבי לועידה על מנת לפעול מאחורי הקלעים שסדר היום בועידה ייקבע רק על ידי הרבנים היראים. מאוחר יותר פירסם את זכרונותיו מהועידה.

הועידה נמשכה שלושה ימים באופן רשמי, ובפועל במשך כשבוע. במהלך הועידה דנו על מספר מצומצם של נושאים שאושרו על ידי השלטונות מראש: איגוד של הקהילות הדתיות ומצב המקוואות. נושא השחיטה נאסר על ידי השלטונות בטענה שמדובר בענין כלכלי ולא דתי. לאורך כל הדיונים נכחו נציגי השלטונות, והדוברים הקפידו לשבח את הממשלה ואת יחסה החיובי ליהדות.

ברכות הרבי הריי"צ לועידה

עם פתיחת הועידה שלח הרבי שלושה מכתבים: האחד רשמי וגלוי, שבו כתב מילות ברכה קצרות, ושנים מפורטים וארוכים יותר - אל נשיאת ראש הועידה, ואל חברי הועידה - בהם האריך אודות אחריות הועידה לשמור על רוח היהדות הטהורה ולא לערב עניני מפלגות, וכן הדגיש ששמירת המצוות מותרת על פי החוק.

ביום השני של הועידה נבחר הרבי הריי"צ על ידי משתתפי הועידה לנשיא כבוד שלה, והודעה על כך נשלחה במברק ללנינגרד. הרבי השיב במברק ברכה ארוך יחסית:

אל הוועידה הדתית בקורוסטן.

אני מודה לוועידה הדתית של וואלין, על הכבוד שניתן לי. בטוחני, שבבחירתם זו הנכם מראים שבפעילותכם תוסיפו ללכת בדרכם של נושאי המסורת היהודית, רבותינו הבלתי נשכחים – זכרונם לברכה – שניאורסאהן מליובאוויטש, סולובייצ'יק מבריסק וחבריהם לדיעה.

היהדות הדתית עוקבת אחר פעילותכם בתשומת לב, בתקווה. הם רשאים לצפות ומצפים להליכה בדרך שהותוותה על ידי האמונה והתורה, ללא נטייה ממנה וללא פשרות.

בטוחני שהדת והאמונה יהיו לכם לכוכב מנחה.

אני מברך לשלום את משתתפי הוועידה, [ואת] האורחים. מאחל הצלחה.

שניאורסאהן

מברק הברכה של הרבי הוקרא בועידה על ידי הרב אברהם יהושע העשיל זאמסקי.

כבוד זה שניתן לרבי העלה את חמתם של אנשי היבסקציה, שהועידה שתיכננו הם בלנינגרד ירדה מהפרק הודות להתנגדות הרבי.

קישורים חיצוניים

• תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, פרק כ - הועידה הקאראסטענית
• יהושע מונדשיין, אסיפת הרבנים בקורוסטן - תרפ"ז