עמרם

עמרם בן קהת, היה אביו של משה רבינו.

חתונתו עם יוכבד

בחומש שמות מתואר כיצד עמרם "בן לוי" הגיע והתחתן עם דודתו יוכבד "בת לוי":

וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי:וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן

— שמות, ב, א-ב

בגמרא מבואר שכאשר גזר פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו", ציווה עמרם להתגרש כל אחד מנשותיהם כדי שלא יזרקו להם את הילדים ליאור, באה עליו מרים ביתו ואמרה לו:

אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות פרעה לא גזר אלא בעוה"ז ואתה בעוה"ז ולעוה"ב פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת

— מסכת סוטה, י"ב, א

בעקבות כך בא עמרם ולאחר שלוש שנים מאז שהתגרש ממנה הוא התחתן איתה בשנית ומנישואים אלו הוא ילד את משה רבינו.

בתורת החסידות מובא את המעלה של נישואים אלו, משום שע"פ תורת הקבלה הסיבה לאיסורי עריות היא משום שזיווגים אלו מהווים ביטוי לייחודים רוחניים נעלים שהעולם לא יכול לקבל אותם, אולם קודם מתן תורה יכלו האנשים לקבל רגות נעלות כאילו, ולכן מדגישה התורה את כך שעמרם התחתן עם דודתו יוכבד כדי לתאר את מעלתו של משה שנולד מנישאוים אלו