בכפר חב"ד, ר"ה תשע"א - כתבה עליו. למי שיש אפשרות יוכל להוסיף. פיני · (טובת הזולת) 07:29, 13 בספטמבר 2010 (UTC) מוזרה ההתעקשות של מישהו כאן לשנות את התואר שלו ל-ר', כאשר הרבי מכנה אותו "הרב". הנה הציטוט:
בכ"ה חשון תשי"א פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם: "קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).
- לא נראה שההתעקשות הייתה על התואר הנ"ל. תוכל לשנות בפנים. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ג בתשרי ה'תשע"א 10:37, 21 בספטמבר 2010 (UTC)
הוספות
הוספתי מתוך כפר חב"ד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
- מכיון שהחומר לא היה ערוך, ורובו לא מתאים לאנציקלופדיה, מחקתי אותו. מי שרוצה לערוך אותו, יערוך אותו מהגירסא הקודמת. בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ל' בכסלו ה'תשע"א, למניינם 05:37, 7 בדצמבר 2010 (UTC)
החומר לעריכה
ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר: "ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב"דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'. בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו"ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על נינים שמעסיקים נער בגילי". בתשרי תר"צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע (כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע שהה אז בארה"ב). וכך מספר החסיד רא"ח אלטהויז במכתבו ממוצאי ר"ה תר"צ, ריגה: הדלת מחדר הראשון להשני נסגר לגמרי, ונתרחב המזרח, העמדנו השטענדערס עבוד החסידים העובדים המאריכים בתפלתן, והמוכרחים להתפלל ליד הקיר. בהקרן זוית אצל החלון מתפלל חתנא דבי נשיאה שליט"א, אחריו כלומר אצלו במזרח משמאל לימין עומדים, הגבאי ראשון הרא"ח, הגבאי שני הרב מרדכי חפץ שליט"א, הגביר החסיד באמת הרב אהרן חפת שי', הכהן הגדול מאחיו הרש"י שי', והרש"ג הקטון [הרב שמרי' ב"ר נתן גורארי'], ואילך ארון הקודש, ומקום כ"ק שליט"א הקדוש, והדלת ג"כ סתום, ופותחים רק בעת הצורך. מספר המתפללים הי' מחמשה עד ששה מנינים, לבד הנשים והטף, אשר מגיע ג"כ לשלשה מנינים כן ירבו. נוסף על הבע"ב חסידים דאתשקד, ה"ה הרב מהאראדאק [הרב יוסף דוב קסטל] עם בניו הנוסעים לארה"ב, המאסקוויר עם בניו הטובים, הקיפיליר עם ילדיו שי', והרב ווייצמאן שי' עם כל ב"ב שי'. לכל אחד ניתן מקום מיוחד לפי כבודו וערכו, ועפ"י ראות עיני הגבאי ראשון. השתדלתי אַלעמען שטעלן צופרידען. להאברך מענדל הארנשטיין העמדתי כסא מיוחד מעבר לשולחן הקריאה.
קישורי התנאים ביום ל"ג בעומר תרצ"ב בא בקשורי התנאים בריגה עם בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מרת שיינא, לרגל התנאים נסע הגיס - רבינו במיוחד לריגא, וכפי שסיפר בל"ג בעומר תש"י ובל"ג בעומר תשל"ה. הרבי הריי"צ היה אז במצב בריאות מאד לא טוב וכן המצב הכלכלי היה קשה ביותר. בעת סעודת התנאים התוועד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ורבינו זי"ע כתב את הדברים ברשימת יומנו. הרבי אף מציין שההזמנה לחתונת הרבנית שיינא הורינשטיין הועתקה מהזמנתו שלו. זוגתו הרבנית הצדקנית מרת שיינא היא צעירת בנות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ והיא נולדה בכ"א טבת תרס"ד, הרבי הריי"צ כותב לה באחת מאגרותיו "אבא אמר עליך שיש לך חושים עדינים. 'חושים עדינים' זהו תואר נכבד ביותר, וביחוד כשהוא בן מאישיות כזאת" וכ"ק אדמו"ר סיפר פעם (י"ג ניסן תשי"א) שבני -הבית אהבו לשחק ולהשתובב "(א רייץ טאן זיך") עמה, והיתה רגילה לאכול על שולחנו של זקנה כ"ק אדנ"ע. וכמה פעמים חזר כ"ק אדמו"ר בהתוועדויות אמרות ממנה. ברשימת המאסר של הרבי הריי"צ מובא דין ודברים שהיו לה עם אנשי הנ.ק.ו.ד שבאו לאסור את אביה, ולהלן קטעים מתוך נאומה שנשאה בפניהם: "וידרשו מאתם לאמר להם: מאיזה פארטיע (מפלגה) המה, ויענו כי הם בהפארטיע של אביהם, בנות ישראל בעז־פארטיינע״, (בלתי מפלגתיות) מחבבי ארחות ישראל סבא, ממאסים בשאיפות החדשות. מפני מה? - נשמע קול נחמנ־ סהן בשאלת תמהון - מפני מה - ענתה בתי שיינא תחי׳ - מפני מה אינני מחויבת להשיב לכם, אתם שואלים איך היא השקפתי, ועל זה עניתי לכם ועל שאלת מפני מה אינני מחויבת לענות או לתת טעמים על השקפתי, כי הלא לא לשם דיסקוסיא באתם לבקר את כתביי ואגרותיי. אנחנו - המשיכה דברי׳ – מה שהיינו הננו, ומה שהננו, הננו מגידים גלוי מבלי התחשב אם יערב לכם, ואם הוא לפי רוחכם או לא. אתם צריכים להתחשב - הגיד נחמן־ סאהן - עם כחנו ודעתינו, הפקידות ג.פ.או. אשר בכחה ובשליחותה באנו אליכם, יכולה היא לפתוח גם פה אלם, ולספר גם המונח תחת כף הלב. אומנים נפלאים הם החוקרים שלנו כי להם אומרים את הכל, שם . . . אין מקום לכחד, שם . . . מדברים ברצון או שלא ברצון, שם . . .הכל נימס, שם אבן ידבר ויספר. כל האסון - ענתה בתי תחי׳ – הוא בזה, אשר חפצים ליקח הכל בכח, באלמות ובזרוע, עד כמה מאוסה היא ובלתי יסודית הדרך הלזו לקחת את בעלי השכל ובעלי הדיעה, בכחו של האגרוף ובהפחדת קנה רובה. לא אכחד כי נעים הי׳ לי לשמוע דברי׳ האמורים בהשכל בקרירות - כמובן עשוי׳ - ובקול מוחלט, אבל עם זה יראתי במאד לגורלה אשר לא יעלה בדעתו של נחמן־סאהן זה, המתפאר בכחו ואלמות ידו, לשום עלי׳ עונש מאסר". עוד יש על הרבנית שיינא הי"ד הרבה באגרות ושיחות אביה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.
- חתונתו
החתונה נקבעה ליום י' סיון תרצ"ב בעיר לנדוואראוו שבפולין ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". סיבה נוספת היא מפני המצב הכלכלי הקשה ששרר אז. כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כתב כמה סוגי הזמנות בהם הזמין את החסידים לחתונה, הזמנות גם נשלחו לחסידים שנמצאו מעבר למסך הברזל – ברוסיא. לקראת החתונה הגיעו חסידים רבים, כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ עצמו הביא עמו שני גבאים בלבד, ר' דובער גראסבוים ורש"ז גורארי', האורחים השתכנו במפקדה צבאית בשם קאזארמא, וכפי שסיפר הרש"ז לעיתון כפר חב"ד בעבר: רבים מהחסידים הקדימו לבוא ללאנדראוו כבר לפני חג השבועות בכדי לחוג את החג עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ולכן רוב מקומות הלינה היו כבר תפוסים לקראת החתונה. היה פעם שהגיעה קבוצת אורחים בשעת לילה מאוחרת והם נאלצו לישון על ספסלים עד שהאכסניה תסודר, בין הישנים על הספסלים היו אף חסידים ואנשי מעשה כאחי הגביר ר' הירשל גורארי' הי"ד חתנו של האדמו"ר מראדזין ומחשובי החסידים, והכל למען להשתתף בחתונת בתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. ביום שלישי נערכה החופה, בשעה החמישית נערכה הקבלת פנים, ואילו החופה התאחרה מפני שחיכו לבואו של רבה של וילנא רבי חיים עוזר גארדזענסקי בעל שו"ת אחיעזר, בעת ההליכה לחופה התכסו לפתע השמים בעבים (על אף שקודם היה יום קיץ בהיר), ובאותו הרגע השתנה מראה פני הרבי הריי"צ לגמרי והובחן על פניו עצבות, רצינות ומתיחות נוראה ואיומה . ביום רביעי אחה"צ נערכה סעודת החתונה שנמשכה עד אמצע הלילה. בליל שבת נערכה סעודת שבע ברכות. ביום השבת בשעת התפילה התעוררה בעיה עם העליות לתורה , משום שמשפחת הורנשטיין הינם כהנים, והיה צריך לתת עליה לחתן ולאביו, ואת המפטיר לא היה שייך לתת מפני שהוא ניתן לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שהיה נוהג לעלות לתורה למפטיר, ולכן הורה הרבי הריי"צ לעשות שלא כמנהגנו והורה להוסיף על העליות, וכך בעליית כהן ובעלייה השמינית (שלפני מפטיר) עלו הרמ"מ ואביו.
לאחר התפילה נערכה סעודה גדולה לאורחים. ברשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר בשם המשב"ק ר' דובער גראסבוים שבסעודת יום השבת הוא שכח להגיש את הקוגל, ולכן ברכו ברכת המזון, אחרי שברכו שאל הרבי הריי"צ אם אין קוגל ואז נזכרו שיש, הרבי והמסובים נטלו שוב את ידיהם ואכלו את הקוגל. לאחר החתונה נסע כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לדרוסעניק. ובחודש אב נסע הרמ"מ הורנשטיין לאוטוואוצק , לתשרי נסע הרבי הריי"צ לריגא, וכן נסעו לשם גם הרמ"מ הורנשטיין וזוגתו.
ראה עוד ברשימות שם כותב הרבי באריכות על חתונתם. שם הוא גם כותב סיפור ששמע מהרבנית חיה מושקא אמו של החתן הרמ"מ. (אגב בתצוגת ספרית אגו"ח מוצגים כתובת הרמ"מ ושיינא כפי שהם נכתבו בכתי"ק אדמו"ר הריי"צ וכפי שהועתקו אח"ז על ידי סופר,רק שהסופר שינה, בנוסח המקורי שכתב הרבי הריי"צ הוא כתב על עצמו הרה"ח, ואילו הסופר כתב אדמו"ר . .) אף החסידים ברוסיא ערכו התוועדויות וימי שמחה לכבוד החתונה, וכמו שמצינו במכתב ששלח הרא"ח אלטהויז לרבי הריי"צ, בו הוא מספר לו שני משפחתו ברוסיא חגגו את ימי החתונה, ועל אף שבאותו הזמן ממש רדפו אותם צרות, לא שכחו על השמחה בבית רבי. בין חתונתו לשואה.
בתשרי תרצ"ג שהה יחד עם גיסו - רבינו בחצר חותנו, ברשימת היומן מתאר רבינו כמה אפיזודות משותפות ביניהם: ביום ב' דחג הסוכות לא אמר הרבי הריי"צ דא"ח ברבים, אבל קרא לשני חתניו, כ"ק אדמו"ר וגיסו הרמ"מ הורנשטיין וחזר בפנים המאמר ד"ה טעמו וראו בשטריימעל ואבנט אבל בלא מטפחת. לאחר המאמר אמר הרבי הריי"צ שיחה על דבר חג הסוכות. ודבר נוסף מעניין מספר הרבי ברשימותיו, מאותו חג הסוכות, והוא: הרבי הריי"צ קנה אתרוג מארץ ישראל לו ולהרמ"מ הורנשטיין בשותפות, בנוסף לאתרוג מקלאבריא עליו ברכו, והרבי הריי"צ הורה שעניין זה צריך להיות בחשאי. אגב פעם סיפר הרבי הריי"צ לרבי שאף לו הורה הרבי הרש"ב ליטול שני אתרוגים, אחד מקאלבריא ואחד מארץ ישראל, וגם אז הוסיף שלא לפרסם על זה. עוד סיפר הרב שניאור זלמן גורארי': באחד השנים ששה הרב הורנשטיין בראש השנה בבית הרבי הריי"צ, ראיתי אותו יורד מהמדריגות שהובילו לחדר הרבי הריי"צ הוא פנה אלי ואמר לי: עכשיו יצאתי מחדרו של הרבי, ואזכה אותך בווארט ששמעתי ממנו עתה, "מהו ההבדל בין ראש השנה ליום כיפור? שבראש השנה צריך לענות את הגוף ("מדארף פייניקען דעם גוף") וביום כיפור אין צריכים" ..
בימי מלך מסופר אשר נוהג היה לו לרבי הריי"צ, אשר ב'הקפות' בשמח"ת היה רוקד יחד עם שלושת חתניו, כשמסביבו עומדים כל החסידים. וכפי שהיה גם בשנת תרח"צ: " כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ היה נוהג לרקוד ב״הקפות״ עם שלושת חתניו בהקפה ראשונה סיבובים־ספורים, ולאחר־מכן היה חוזר לשבת (או לעמוד ליד הסטענדער), כאשר החתנים היו ממשיכים לרקוד. בחדר הסמוך היו עומדים תלמידי הישיבה מביטים ורוקדים. באותה שנה - תרח׳׳ץ - יצא ה'חתן' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ - כ״ק אדמו״ר - מההדר הראשון והלך לרקוד עם הבחורים בחדר השני ". בימי מלך אף מסופר שהרמ"מ הורנשטיין היה נוהג להכנס לתפילות אצל הרבי הריי"צ יחד עם גיסו הרבי, הם היו נכנסים ויושבים יחד בתפילה, והיה אף פעם ששניהם התפללו יחדיו מאותו המחזור.
הרמ"מ הורנשטיין היה גר בפריז לפני שהגיעו לשם הרבי והרבנית. בשנת תרצ"ג לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, עקרו הרבי והרבנית מברלין ובאו לגור בפריז – בסמיכות להרמ"מ וזוגתו הורנשטיין, הם עזרו להם בהתאקלמות בעיר החדשה ודרו בסמיכות זה לזה. בשנת תרח"צ רבינו עבר דירה לכתובת אחרת, והרמ"מ הורנשטיין וזוגתו שיינא עזרו להם במציאת הדירה, וגם הם עברו לגור בסמיכות לדירה זו, וכפי שכותבת הרבנית חיה מושקא ע"ה לחמיה וחמותה – רלוי"צ והרבנית חנה שניאורסון ליקטרינוסלב בתאריך כ"ז אייר תרח"צ: "סוף כל סוף שכרנו דירה קטנה לפני כמה ימים, שני חדרים ושירותים ומטבח . . בקומה השלישית, עם מעלית, כל הנוחיות, אחותי הקטנה וגיסה נטלו חלק גדול בחיפוש. גם הם מצאו דירה, חדר שירותים ומטבח, לידינו, ונמשיך להיות לא רחוקים זה מזה. עבורינו זה חשוב . . שיינדל מבקשת למסור ד"ש לבבי. " הכתובת שהייתה רשומה על מכתב זה היא: ריו בולארד 9 פריז. באג"ק של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע מופיעים כמה אג"ק ששלח לו, אחד המכתבים המפורסמים ביותר הוא מכתב שכתב אליו בתאריך ג' תמוז תרצ"ה בו הוא כותב לו אודות חוש וכשרון הציור ומספר לו בהרחבה מה ששמע מאביו הרבי נ"ע אודות ג' תמונות שראה, וממאורעות התנאים של הוריו – ר' משה וראייתו הרבנית חיה מושקא בליובאוויטש. את מכתב זה הדפיס הרבי בקובץ שהוציא ביארצייט של הרמ"מ הורנשטיין בכ"ה חשון תשי"א לעילוי נשמתם של הרמ"מ וזוגתו הורנשטיין. כמו"כ מאגרות אלו רואים הקשר המיוחד שהיה לו עם גיסו – כ"ק אדמו"ר זי"ע, ולדוגמה, באג"ק של הרבי הריי"צ (אגרת תש"נ) כותב הרבי הריי"צ "חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'...". או במכתב נוסף ששלח הרבי הריי"צ לחתנו רבינו בו הוא מבקשו להראות את המכתב גם להרמ"מ- "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'".
הרבי הריי"צ ביקר פעם בפאריז והרבי והרמ"מ הורנשטיין עמדו לצידו לעוזרו בכל, וכפי שסיפר ר' בערל לאקס: בשבתות הרבי הריי"צ היה דר בבית הוריו של ר' בערל - הר"ר יעקב הי"ד ומרת ביילא ע"ה שהיו סמוך יותר לבית הכנסת, מפני שההליכה הייתה קשה לו. בשבת בבוקר היו מגיעים שני חתני הרבי הריי"צ - הרבי והרב מנחם מענדל הורנשטיין - והם ליוו את הרבי עד לבית כנסת, וכאמור, באותם ימים ההליכה הייתה קשה לו ולכן שני החתנים אחזו בו משני הצדדים כדי לתמוך בו בשעת ליכתו.
ברשימת היומן מספר הרבי שבפורים תרצ"ח שהה הרבי הריי"צ בפאריז ושלח משלוח מנות לו ולגיסו הרמ"מ הורנשטיין. הרמ"מ וזוגתו לא נפקדו בפרי בטן והם גדלו בביתם את אחיינם בן ר' קלמן ושרה ליס שהתייתם מהוריו ושמו יקותיאל יעקב יוסף .ילד זה נספה אף הוא בשואה. בתקופת השואה לאחר שהם קבילו ידיעות מאוטוואוצק שמצב בריאותו של אבי משפחת הורנשטיין – ר' משה התרדר, הם נסעו לשם כדי לעוזרו ולסומכו, ולכן בזמן פרוץ המלחמה שהו הרמ"מ וזוגתו בבית משפחת הרב משה הורנשטיין באוטווצק, וכשהרבי הריי"צ עזב את פולין הם לא יכלו לעזוב עמו יחדיו את פולין משום שלא הייתה להם אזרחות זרה מלבד אזרחות פולין. ר' משה נפטר בתאריך כ"ח באדר תש"א ומנ"כ באוטוואצק. בתחילת שנת ת"ש עסק רבינו מפריז בהצלת המשפחה וכפי שכתב במכתב מתאריך כ"ה תשרי ת"ש: "רב יקר! הננו להודות לכבודו על מכתביו מה22 וה25 האחרון. אין לנו כל חדשות מהורינו. ממכתב של מר .. נודע לנו שלא התאפשר להם לעזוב את וורשא, ואנו מאד דואגים לשלומם. ברצון הייתי נותן לכבודו את כל תאריכי ומקומות הלידה של משפחתינו כפי בקשתכם, כדי להקל עליכם בקבלת הרשיונות האמריקניים. לדאבוני איני יודע אותם כולם חוץ מאלו: מענדל הארנשטיין נולד 1905 בביאנושפאל; שינא הארנשטיין נולדה 1904 בלובאוויץ; חי` מוסי` שניאורסאהן נולדה 13 במאוגוסט 1901 בסמאלענסק מוסף ודינה מענדל שניאורסאהן נולד 1 במרס 1895 מלויק וחנה ינובסקי בניקולייב…"
לאחר בוא הרבי הריי"צ לארה"ב פתח במסע קדחתני להצלתם, אגרות רבות נכתבו להרבה בעלי השפעה שיוכלו לעזור ולהציל, אגרות אלו נדפסו בסדרת אגרות קודש של אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, וסיפור הצלתם נכתב במבוא לאג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ה ובחי"ב עמ' ט'). לבסוף הצליח הרבי הריי"צ לקבל בעבורם ויזא לאמריקא, מכיוון שנשלחה בקשה להביא את הרמ"מ הורנשטיין מאירופה לאמריקא לשמש בארה"ב כרב ומנהיג רוחני, אך בויזא לא יצא שימוש, כי כבר לא היה שייך לצאת מאירופה הכבושה. בחלק גדול מהמכתבים מבטא הרבי הריי"צ את צערו מזה שהם עדיין באוטוואצק, ותקוותו להוציאם משם, וכפי שכותב במכתב מתאריך ד' אייר ת"ש למהרשלי"א: "יש לי צער גדול ויסורים מבתי שיינא תחי' ובעלה חתני ר' מנחם מענדיל שי' בן דודתי מרת חי' מושקא תחי' שעודנם בעיר אוטוואצק וכל מה שהשתדלנו להביאם לפה עדיין לא הצליח . ." אגב, גם בזמן היות הרבי הריי"צ בארה"ב המשיך בקשר מכתבים עם חתנו ובתו שבאוטוואוצק, ושלח להם חבילות סיוע רבות כפי שנכתב באג"ק שלו, וכפי שעולה גם ממכתבו מחודש ניסן תש"א לר' פנחס ורחל לנדא אחות וגיס הרמ"מ הורנשטיין ששהו בירושלים: "ביום ה' העבר קבלנו מכ' מגו"א חתנינו הרמ"מ שי' ומגיסתם בתנו שיינא תי' אשר הי' בדרך כב' חדשים וכותבים כי ת"ל שלום להם ומקבלים את החבילות ששולחים להם, כן בכל עת שיש ביכולתם כותבים – כמובן אשר לא בכל עת רשאים לכתוב – אנחנו כותבים אליהם מדי שבוע וכפי הנראה אשר אינם מקבלים את כולם, כן היו עם המכתבים שלכם אשר שלחנו אליהם ולא קבלו, רק את ההעתקות – כי שלחנו גופי המכתבים לבד וההעתקות לבד, וישמחו עליהם שמחה גדולה ובשבוע העברה – ביום ה' העבר – שבו ביום קבלנו מכתבכם, כתבנו אליהם, ונכון הדבר שתכתבו אלינו לעתים קרובות יותר ואנחנו נשלח אליהם וישמחו לשמוע מכם בשו"ט בגשם וברוח." וכן במכתב נוסף אל הזוג לנדא מב' חשון תש"ב מספר הרבי הריי"צ: "מבתנו וחתנינו יחיו או"ג יחיו הננו מקבלים מכתבים ות"ל שלום להם. לפעמים מתאחר קבלת מכתב איזה שבועות ואח"כ מתקבלים איזה מכתבים יחד, הם כותבים רק מכתבים גלוים ואנחנו אליהם כותבים מכתבים סגורים, וכשאנו מקבלים מכתב מב"ד וח"ד יחיו הננו שולחים אליהם את גוף מכתבם ובעוד ימים אחדים הננו שולחים אליהם גם העתקה ממכתבם פן נאבד גוף המכתב ותתקבל ההעתקה. נהניתי לשמוע אשר בנם מר דוד שי' לומד . . יתן השי"ת ויהי' יר"ש וחסיד ויגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים . ." ובמכתב להר"י כשדן מתאריך ט' במר חשון תש"ב מבקשו הרבי הריי"צ לסייע בהצלתם:
"יודע הוא אשר בתי , בת הזקונים , מרת שיינא תחי׳ עם בעלה חתני - בן דודי ודודתי - מוה”ר מנחם מענדיל שי׳ הארענשטיין נשארו בפולין בעיר אטוואצק בבית דודי ודודתי מחותני ר׳ משה שי׳ ומחות׳ מרת חי׳ מושקא תחי׳ הארענשטיין , ובמשך הזמן הזה כבר הי’ ליוויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלה בתהו. זה כימים אחדים אשר אחד הגיד לי אשר כבוד מלכם הוא בידידות עם מושל אשכנז או עם הקרובים אליו ואם כבוד מלכם הי’ מבקש שיתנו למר מנחם מענדיל ולאשתו שיינא הארענשטיין והילד ־ היתום יעקב יוסף המחונך אצלם רשיון לנסוע ולבא למדינת בזה טובה היו ממלאים בקשתו. ובזה הנני פונה אליו האם אפשר הדבר למצוא מישהו שימליץ טוב לפני כבוד מלכם לעשות כדבר הזה ולהשיג עבורם ויזה למדינתם הטובה, וכמובן אשלח בעזה״י כל אופני בטוחות שלא יהיו ח”ו למעמסה על מ י שהוא , ואשלח בעזה״י למדינתם הוויזות שלהם להכנס לפה ארצה״ב. ידעתי כי למותר לבקש ובזה כי יודע הוא עד כמה נוגע דבר הצלה זו בנפשינו ובנפשם ממש והנני לבקשו אשר אם רק יש איזה אפשרות בזה יואיל להודיעני תומ״י בתלגרמה, ואם יהי׳ נחוץ איזה הוצאה בזה - אפילו על ספק יוציא על חשבוני ויודיעני ואשלח. בתודה רבה". אך כל ההתעסקויות לא הועילו, וכפי שנכתב בהערות לאג"ק חי"ב עמ' ט': "עוד בהיות הרבי הריי”צ בריגא הסכימה ארה”ב לתת להם ויזה לבוא לארה”ב, אך עדיין לא הספיק הרבי הריי”צ לקבלו עבורם. ביום א׳ אד"ש כותב הר"מ חפץ אל הרבי הריי”צ: "ביום עש"ק קבלתי מכתב מאטוואצק מחתן כ"ק אשר הוא מבקש אשר ישלח את הויזע שלהם לטריעסט, וכן להודיע להקאנסול של איטליא בעיר ווארשא אשר נמצא בעדם וויזע לאמעריקא, אשר זה יכתוב הקאנסול דאמעריקא דפה". הרמ״ח מילא בקשתם, אד באגרת י"ב אד"ש כותב אל הרבי הריי”צ: הקונסול אמר אשר שלח לבערלין, ע״כ הם צריכים לפנות לבערלין. ובאגרת ו' ניסן: "כתבו להקאנסול אמעריקאנית בבערלין והם לא קבלו מהקאנסול שום תשובה, כי הקאנסול הנ"ל איננו משיב על מכתבי. פשר דבר שילוח הויזה לברלין מסופר באגרת שלאח״ז: "מכאן השתדלו שישלחו להם את הוויזות לברלין שיוכלו לנסוע דרך איטליא, אך כיון שהתברר שאי אפשר להשיג את הויזה מהשגרירות שבברלין, התחילו להשתדל מיד בדבר שילוח ויזה נוספת לשגרירות שבנפולי. על כך כותב הרמ"ח בא׳ דחוהמ"פ: ״אודות בתו וחתנו כ"ק קבלתי הטעלעגראמע ביום א׳ דפסח והלכתי תיכף לידידנו היקר הרב מרדכי דובין שי' ודבר להאדון מר ווילע, ואמר האדון הנ"ל שהוא כבר קיבל הידיעה מוואשינגטאן אודות שילוח הוויזע לנעאפאלם ... לבקש מהקאנסול דנאפאלם שיודיעו תיכף לאטוואצק שיש בעדם ויזע".. אחר שהגיעה הויזה לנפולי שלח להם הרבי הריי”צ כרטיסי אניה ורכבת, על כד כותב הרמ"ח באגרת חיי אייר: הטעלעגראם בשבוע העבר קבלתי... להודיע לבתו ולחתנו כ"ק באטוואצק ע״ד שילוח להם שיפם־קארטע ובאן בילעט, ווארשא נעאפאל ע"י איטלי ליין, דרך מינראדאם בערלין". ובמברק כ׳ אייר מודיע: "מבתם, מכתב קיבלו מנעאפאל לבוא לקבל הויזעס׳. אך לפתע נפסקה דרך הנסיעה מאיטליה לארה”ב, וגם ה 'יחזקאל פייגין וה"ר יהודה עבער, שהיו שניהם בריגא באותה שעה, והוצרכו לנסוע לארה”ב דרר איטליה, גם עליהם נחסמה הדרך. הידיעה הראשונה על כר מודיע הרמיח באגרת ח״י אייר: ״עתה נפסק הדרך מאיטליא, שאין הולך משם הספינה". ובאגרת ג׳ סיון: ״מצד איטליא אין נותן רשות לנסוע דרך ארצם ... על שבת זו בא לפה מר קלמן פאפענהיים ואמר אשר גם יושבי עסטרייך אינם נותנים רשות לנסוע דרך איטליא, אך הם נוסעים מוויען דרך יוגאסלאווי או דרך אטען׳. בהגיע הידיעות להרבי הריי”צ כותב מברק בג׳ סיון: ״המצב הנוכחי דורש שהרמ"ד ישלח מיד ויזה לטבית להארנשטיין. אנו נשתדל גם להשיג ויזה איטלקית. מציע שיסעו דרך ריגא. להודיע זאת לילדים. כל זאת לא הועיל. גם ההשתדלות הממושכת ע״י וואשינגטון על השגרירות בברלין, ובלשונו של הרבי הריי”צ לעיל ח״ו אגרת א׳תקצו: ״במשך הזמן הזה כבר הי׳ לי וויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלו בתהו".
כל הפעולות לא עזרו, והרמ"מ, זוגתו ואמו נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה.
הידיעות על מותם לאחר סיום המלחמה לא הגיעו ידיעות ממה שנעשה עם בני הזוג הורנשטיין ורבינו זי"ע פתח בחקירה נמרצת שלבסוף נמצא ממנה שהרמ"מ הורנשטיין נרצח בכ"ה חשון תש"ג ורעייתו ביום ב' דר"ה באותו השנה. להלן לקט מכתבים על הצלתם:
ב״ה כ״ב שבט, תש״ז הנכבד מאד מר היטלר ברסקי שלום וברכה! לפני זמן כתבתי לו. כיון שאינני בטוח שהמכתב הגיע, הנני כותב שנית. את המכתב כותב אליו גיס של מענדל הורנשטיין. הנני פונה אליכם בבקשה הבאה: הגיע לכאן מכתב מאחת בשם לאה ציבוליארז שכעת יאנא ציבולסקא, היא כותבת שבאפריל שנת ארבעים ושתים . . . ברחו בני משפחת הורנשטיין מגיטו אוטווצק ליער, האם זו אמת? גיסתי מרת גורארי סיפרה לי, שהוא הי׳ באוטווצק באותו זמן, לכן הנני משער שיודע מה קרה אתם אז. הנני מקוה שיענה לי מיד והנני שולח לו את תודתי מעומק הלב מראש. חי"ק לחמי שליט״א לא סיפרנו בינתיים בנוגע לכל זה. ב״ה, ט״ו תמוז, תש״ח אל הקהילה היהודית בוורשה, פולין שלום וברכה! אכיר לכם תודה אם תכתבו לי המידע הבא אודות גיסתי ומשפחתה: א) יוםהשנה, ב)היכןנספו ,ג) באלו תנאים. שם גיסתי: שיינא (סוני׳) הורנשטיין (שם הלידה שניאורסאהן). בעלה: מענדל הורנשטיין. אם בעלה:מוסיא הורנשטיין. .Otwock,Cliniecka4:כתובתם האחרונה באטוואצק בציפי׳ לתשובתכם המיידית ובתודה מראש, חי"ק
ב״ה, כ״ח תמוז, תש״ח גב׳ מאד נכבדה ס. טוקר תחי׳ ברכה ושלום. מכתבה מה15- התקבל ומפליאותי מדוע אינה עונה על השאלות שלי אודות יום השנה של 1) סוני׳ הורנשטיין. 2) השנה של בעלה 3) כיצד סייעה להם. 4) היכן הם היו ושאר השאלות. לכאן הגיע מכתב שהם כולם בכלל ברחו לפרטיזנים ביערות והם היו כולם יחד ולא לחוד. אקוה שתענה על כל השאלות. . .
ב״ה,ב׳ מנחם אב, תש״ט מר מרדכי אונרד שי׳ שלום וברכה! היום קבלתי את מכתבו מ22- ביוני,שהי׳ יחד עם מענדל הורנשטיין בטרבלינקה ויש לו שליחות ממנו. מענדל הורנשטיין הי׳ גיסי, ואכיר לו תודה אם יכתוב לי מיד כל מה שיודע אודותו ואודות אשתו סוני׳, היכן היו בזמן האחרון, מה אירע אתם, היום המדוייק של השנה שלו והשנה שלה, מה אירע עם אמו של מענדל וכיצד הגיעו לטרבלינקה. ככל שידייק ויפרט בכתיבתו אלי,כן תגדל הכרת התודה שלי. הנני מצפה לתשובתו המדוייקת והמהירה, ואם אפשר בדואר אויר, ואני מודה לו מראש חי"ק
ובמכתב מאותו חודש:
אחרי חקו״ד קבלתי מכתב מוארשא מאיש החותם עצמו מרדכי אונראד וכותב שהי׳ ביחד עם גיסתי גיסי ואמו הי׳׳ד בטרעבלינקע והיאר״צ שלהם הוא של אחות אדנ״ע י׳׳דאלול, בנה הוא גיס יכ׳׳ה חשון, ואשתו גיסתי יום שני דר׳׳ה. איני יודע מצב הבריאות של משפחת לנדא ואל בינתו אשען ־ להחליט אם כדאי להודיעם עד׳׳ז ואם יספר להם נא להודיעני עד״ז. . הנני ממשיך בחקו׳׳ד ע״ד הנ"ל. חי"ק
לזכרם ביום היארציי"ט של הרמ"מ הורנשטיין ביום כ"ה מר חשון תשי"א – היאצ"ט הראשון לאחר הסתלקות חותנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע הוציא הרבי קונטרס שהוקדש לזכותם, וכך כותב רבינו בפתח דבר: "קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע) - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה. בקונטרס זה באו שני מאמרים . .שני מכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: א) לבתו הרבנית מרת שיינא. ב)לחתנו הרב מ"מ הכהן.
. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מ"מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות. כ"ה חשון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע"מ להובילם לכבשונות ואב הרחמים יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים שמסרו נפשם על קדושת השם, ודם עבדיו יקום, וכפר אדמתו עמו, בשובו את שבות יעקב על ידי משיח צדקנו, והקיצו ורננו שוכני עפר" חי"ק.
- חתונתו
בי"ח אייר תרצ"ב התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם הרבנית שיינא.
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות ד"ה "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שבפולין. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'השבע ברכות' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.
- במלחמת העולם השניה
כשיצא הרבי הריי"צ מפולין בעת מלחמת העולם השניה לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי"צ בריגא, פעלה שתדלנותו שארה"ב הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. מאוחר יותר התעכבה יציאתם בגלל מחלתו של אביו הרה"ח ר' משה הכהן הורנשטיין, שהיה מרותק למיטתו עד להסתלקותו בחודש אדר תש"א, והרה"ח ר' מנחם מענדל שטיפל בו לא רצה להשאיר אותו לבד. לאחר הסתלקות רבי משה, בחודש אדר תש"א, היה כבר מאוחר מדי לעזוב את רוסיה, כי מעברי הגבול נחסמו למעבר עקב מלחמת העולם השניה.
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, איטליה, משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב.
הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).
טעות
ההפניה לרבנית שיינא היא לאשת אדמו"ר האמצעי במקום לבת האדמו"ר הריי"צ -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
