צבי פסח פרנק
רבי צבי פח פרנק (? - כ"א כסלו תשכ"א) היה רב, פוסק ממייסדי הרבנות הראשית, רבה האשכנזי של ירושלים.
תולדות חיים
נולד בפולין לאביו רב יהודה לייב פרנק ומלכה, למד בישיבות טלז וסלובודקה, בשנת תרנ"ג עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בחדרה.בשנת תרנ"ה התחתן עם גיטה מלכה ביתו של הרב דוד שפירא.
בשנת תרס"ז התמנה להיות דיין בבית דין האשכנזי שבירושלים.
לאחר עליית שלטון ההבריטים לארץ ישראל היה הרב פרנק ממייסדי הרבנות הראשית. בשנת תרצ"ה לאחר פטירת הרב קוק מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של ירושלים במקומו.שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה.
קשריו עם חב"ד
בשנת תרע"ב כאשר נפתח ישיבת תורת אמת בירושלים מונה הרב פרנק לראש הישיבה.[1].
על אך שהרב פרנק לא ראה את הרבי הוא העריץ וסיפר בגדולתו.
בשנת תש"ח פנה הרב משה גוראריה להרבי אודות גיוס כספים בתגובה עונה לו הרבי:"ואולי כדאי שינסו גם עתה שישתדל בעדם הרב פראנק"[2].
בתקופה שלאחר י' שבט תש"י הגיע הרב חרל"פ לבקר את הרב פרנק, במהלך הפגישה התעניין הרב פרנק אודות מצב בחב"ד ושאל:"מה נשמע בליובאוויטש?" בתגובה ענה לו הרב חרל"פ:"הרבי השאיר אחריו חתן, שהחסידים רוצים בו באמת והוא אינו רוצה באמת"[3].
בשנת תשט"ז בעת ביקור ההשלוחים לארץ הקודש הם הגיעו לבקר את הרב פרנק, במהלך הפגישה דיבר הרב פרנק על הרבי ואמר שהוא כמו מלך שע"י לימוד התורה שלו מתבטלים אליו כל ישראל, בסוף הפגישה הוא אף ביקש שימסרו ד"ש להרבי[4].
הרבי הרבה להזכיר את פסקיו של הרב פרנק בשיחותיו ומכתביו, באחת מהשיחות תמה הרבי אודות אחד מפסקי ההלכה של הרב פרנק[5].