אגודת ישראל
אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת תרע"ב. אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל[1], אך פרש ממנה. אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[2]
התנגדות הרבי הרש"ב לאגודה
הרבי הרש"ב היה בהתחלה ממקימי האגודה, אך פרש ממנה מחשש שהוועד ה'מוציא לפועל' של האגודה יתחבר לציונים[3]. נצגי האגודה אף הגיעו לליובאוויטש בכדי להשפיע על אדמו"ר הרש"ב לחזור לאגודה. הרבי הרש"ב לא חזר בו, ואף השפיע על הרב חיים מבריסק והחפץ חיים לפרוש מהאגודה. הרב חיים השתכנע, אולם הסביר לרבי הרש"ב כי אילצו אותו לחתום על מכתב התומך באגודה[4]. השליח שנשלח ל"חפץ חיים" סירב לבצע את שליחותו, ולאחר לא הרבה זמן נפל למשכב ונפטר.
גם אדמו"ר הריי"צ נמנע מלהשתתף בכנסותיה - גם כשהיה בקרבת מקום.
מכתבי הרבי הרש"ב נגד האגודה
"...מדי עברי דרך ווארשא התראתי עם הרב ר' חיים מבריסק נ"י ושאלתיו בדבר האגודה, ואמר לי שאינה טובה בעיניו ומ"מ נתן להם מכתב ותירץ א"ע שהכריחו אותו ע"ז אני כתבתי לו מפה שאינו ראוי כלל שיחזיק בידם, ואני חושש אשר במשך הזמן תהי' אגודת ציונית והשי"ת ישמרנו מהם"
— אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"א.
"בכל יום ויום ממש באים אנשים אם מפראנקפורט או מפה בענינים שונים הן בעניני האגודה.. האגודה מרעשת עולמו של אשכנז ונעשה פירוד גדול בין ברייער ויעקב ראזנהיים, וברייער יצא מן האגודה, ומתאונן מאד על הר"ח מבריסק יחי' אשר בקאטאויץ הבטיח לו בפה מלא להיות עמו, וגם כתב צעטיל והבטיח לו לשולחו בחתימתו מביתו, ועתה פרסם האיזרעליט שהגר"ח עמם אני כתבתי להגר"ח בחוזק שאנחנו אינו יכולים לילך אתם ולא להחזיקם כלל, כי יכול להיות אשר במשך יהיה נצרך להרחיקם ואפשר גם לצאת נגדם כי לפי השקפתי יהי' זה במשך הזמן כמו אגודת ציונית ועוד לא קיבלתי תשובה על זה"
— אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"ג.
"... וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו... ואומר שהמזרחים האשכנזי' טובים המה רק יש להם איזה טעות, אמרתי לו שבהכרח יש מקום ויסוד דשם מוצא הטעות מקום לנוח. ובסוף אמרתי אשר יש חשש גדול שבהאגודה תהי' במשך הזמן אגודת ציונית ונתפעל מתרגש מאד ואומר להיפך אשר גם הציונים המזרחים הנכנסים בה לא יהיו ציונים במשך הזמן, ואני אמרתי לו עוד הפעם השקפתי הנ"ל שבאם יהי' רק תערובות ציונים יהפכו את כולם לציונים כו', ולא יהיו ערבים ובטוחים כלל בהתוקף שמדמים עתה, ובזה נגמר השיחה אתו. ראזנהיים עוד לא הי' אצלי. הראיתי לשטרויס שבין הנדבות על האגודה הנדפסים בהדרך ישנם נדבות מציונים גמורים כמו... וכדומה, וא"ל אשר גאטליב מפינסק נסע למאסקווא לעשות נפשות אל האגודה ולקבל נדבות, ואין אחריות הדבר עליהם..."
— אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.
אישי חב"ד באגו"י
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב מרדכי דובין, הרב אברהם חיים נאה, הרב אליעזר מזרחי.
דעת הרבי
הרבי הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור[5] הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה[דרוש מקור].
באופן חד -פעמי הורה הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת תשמ"ט.
בחירות תשמ"ט
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל אחד מבני ברק מסע תעמולה והשמצות נגד חסידות חב"ד והעומד בראשה - הרבי. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.
עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' ואחיו בעל ה'פני מנחם' מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".
לאור המצב המיוחד הורה הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.
חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה[6], שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים[7], בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.
בבחירות שלאחר מכן, התאחדה אגודת ישראל עם דגל התורה, למפלגת יהדות התורה.
איחוד עם פועלי אגודת ישראל
חזית טכנית
מר שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת מדינת ישראל, בשליחות החזון איש לרבי ולאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).
נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".[8]
ראו גם
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הרש"ב אף הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ↑ צילום המכתב
- ↑ ואכן, בשנת תש"ח חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת "גופים שונים", בניגוד להחלטת האגודה. וראה בחוברת "בין גלות לגאולה" באריכות.
- ↑ אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב אגרת שס"א.
- ↑ רש"י דברים לא, ז.
- ↑ לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא הייתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד
- ↑ רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי
- ↑ חב"ד אינפו