הברה
הברה הוא כינוי לצורת הגיית האותיות והניקוד בלשון הקודש.
ישנם כמה סוגי הברות נפוצות. ובניהם: הברה אשכנזית, ספרדית, תימנית, חסידית ומודרנית.
ההבדלים בין ההברות
בימינו, יננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה תורה לישראל, ואף לא איזו הברה היתה בזמן הגמרא.[1]. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר השפה הקרובה ביותר.
ההברה הנחשבת כהקרובה ביותר היא ההברה התימנית. כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה גלויות רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות אומות העולם, כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבלדים בין התנועות.
לגבי הברת חב"ד - שאצלם נפוצה ההברה האשכנזית - כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה.". כלומר אף שסידור אדמו"ר הזקן הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד.
| השוואה בין הברות בלשון הקודש | |||
| הברה אשכנזית | הברה ספרדית | הברה תימנית | |
| תנועות | שבע | חמש | שש |
| עיצורים לועיים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| עיצורים נחציים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| ביצוע כפול של בג"ד כפ"ת | בכפ"ת(ג) | בכ"פ(ג) | בג"ד כפ"ת |
| שווא נע | לא התקיים | תנועת e | לפי העיצור שאחריו |
| דגש חזק | לא התקיים | התקיים | התקיים |
| הטעמה | מלעילית | דקדוקית | דקדוקית |
ההברה בחב"ד
ההברה הנפוצה אצל חסידי חב"ד היא ההאשכנזית. במכתב משנת תש"ז כותב הרבי שההברה במוסדות בית רבקה היא אשכנזית.[2]
אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד בארץ ישראל, נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת תשי"ד מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, אוין זמן לחכות עד שילמדו ההברה המתאימה.[3]
על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב.[4]
שינוי הברה
על פי דברי הרבי, אין לשנות מהברה להברה[5]. אמנם, יש להקפיד שכל התפילה תהא בהברה אחת. [6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה לדוג' מאירי מסכת ברכות ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי פּ ופ שווה.
- ↑ אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.
- ↑ אגרות קודש כרך ח אגרת ב'רמט.
- ↑ אגרות קודש כרך י אגרת ב'תתקס"ט.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תס"ב.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תרע"ז
| שפות | |
|---|---|
|