כתר
ספירת הכתר היא לפי שיטת רוב המקובלים הספירה הראשונה בעשר הספירות. לפי שיטת חב"ד במנין הספירות ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את ספירת הדעת.
ענינה
בתחילת המשך תער"ב מבאר אדמו"ר הרש"ב, כי אפשר לפרש את המילה כתר בשלוש אופנים. אופן ראשון כתר מלשון סיבוב (כמו לכתר את העיר) - ענין זה קיים בכתר שהוא אור מקיף על כל העולמות. אופן שני כתר מלשון 'כתר לי זעיר' (חכה לי רגע) כלומר כתר מלשון ציפיה - ענין זה קיים בכתר, שבכתר אי אפשר להבין דבר (הציפיה היא המתנה לדבר שעדיין איננו קיים). אופן שלישי כתר כמו עטרה שמקפת את הראש, כך הכתר שהוא אור מקיף שלמעלה מכל העולמות.
בניגוד לשאר הספירות אשר לכל אחד יש אור פנימי מסויים, אור הכתר מקיף מלמעלה ונמצא בשווה בשאר הספירות. ענין ספירת הכתר בנפש קשור בתענוג וברצון שהן מידות כלליות שאינם באיבר מסויים.
ויובן על פי משל מנפש האדם: בכללות הנפש קיימים שני עניינים: עצם הנפש [1] וכוחותיה[2], אך בפרטיות גם בעצם הנפש[3] ישנם שני עניינים: מה רוצים, ולמה רוצים. שני עניינים אלו נקראים בחסידות חיצוניות הרצון ופנימיות הרצון.
וכך בנמשל באלוקות, בכללות קיימות שתי בחינות: עצם האלוקות שלמעלה מעולמות נקרא כתר[4], והכח האלקי המתלבש בעולמות[5], אך בפרטיות בכתר עצמו שני עניינים: פנימיות הכתר[6] הנקראת עתיק יומין, וחיצוניות הכתר[7]
פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר
באופן כללי יש בספירת הכתר שני עניינים, פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם התענוג[8], וחיצוניות הכתר הוא הרצון עצמו. מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות [9] היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין.
רצון העליון
רצון העליון[10] הוא שורש התורה והמצוות, ו"נמצא" בחיצוניות הכתר. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם עקשנות ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.
אך מאחר ורצון העליון עצמו הוא שרש גם לתורה וגם למצוות, מובן שבפרטיות בו עצמו יש שני עניינים: שורש התורה הנקרא מוחא סתימאה, ושורש המצוות הנקרא גולגלתא}}
לבנונית
הלבנונית היא שרש המצוות, ויובן על פי אותו המשל של מבשרי אחזה אלוקה: מעצם הגלגלת יוצאות השערות, וצבעה הלבן נראה בין שערה לשערה ומפריד אותן זו מזו. הגלגלת הוא ה"מצע" שמתוכו גדלות השערות, ובלעדיו לא תתכן מציאות של שערות אך מקור השערות אינו עצם הגלגולת, אלא הן נמשכות מהמוח[11]. והנמשל למעלה: הלבנונית הוא עצם הרצון העליון בקיום מצוות, ונחלק בפרטות לתרי"ג ארחין דגולגלתא – רווחים בין השערות. לעצם הרצון אין טעם (גלוי, אלא טעם כמוס – ראה רצון העליון)
מוחא סתימאה
מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה) נותן מדה וקצבה להרצון דארחין דגולגלתא. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. חכמה סתימאה פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות לחכמה סתימאה הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, וע"י החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת.
שערות
השערות דגולגלתא הן שרש התורה [12], והן נמשכות ממוחא סתימאה על ידי צמצום עצום, על ידי שבכל שערה נמשך דרך החלל שבה חיות מעט מזעיר. וכמו שבמשל אפשר לחתוך את השערה בלי להרגיש כאב כך בנמשל החיות שנמשכת ממוחא סתימאה מצומצמת עד כדי כך כך שלא מורגש כלל מקורה.
אויר
האור האלוקי כפי שהוא בדרגת מוחא סתימאה אינו יכול להתגלות כפי שהוא בעולמות ויש צורך לצמצמו. הצמצום נעשה על ידי בחינת שערות. השערות יונקות מהמוח דרך החלל שבהן, אך מובן גודל הצמצום שבין אור השכל שבמוח לבין האור שהצתמצם לתת חיות בשערה, עד שאפילו אם חותכים אותה אין מרגיש המוח שום כאב. כדי לצמצם את האור שבבחינת מוחא סתימאה צריך כח גדול ממנו. כח זה מגיע מגבורה דעתיק יומין, אך מכיון שגבורה דעתיק נעלית מכדי להתלבש במוחא סתימאה עצמו נמצא בין קרום המוח והגולגולת בחינת אויר שמחמת דקותו יכול האור של עתיק להתלבש בו, ובאמצעותו לצמצם את אור המוחא סתימאה לבחינת שערות.
תיקונים דגלגלתא
לשון תורת הקבלה הוא, דחסד דעתיק יומין מתלבש בגלגלתא דאריך אנפין, ונעשה שם על ידי זה שבע תיקוני דגלגלתא. מאחר שהגלגלתא הוא רצון בלי טעם, כלומר מקור הרצון לפני שהתלבש בחכמה [13] הוא עדיין בלתי מוגבל, בחינת אין סוף, ולכן מתאחד עם הבחינה התחתונה דעצמות (שהוא בחינת חסד דעתיק, דהיינו, גילוי בחינת עתיק שלא על ידי גבורה וצמצום) ועל ידי התאחדות זו מתהווים בגלגלתא שבעה תיקונים. הטעם שהם דוקא שבע ולא עשר הוא, כי עיקר הכוונה בבריאה היא "נעשה אדם", ועיקרו של האדם הוא שבע מידות[14]. רק אחרי שנעשים בגלגלתא שבעת התיקונים נמשך מהם למוחא סתימאה שהוא שרש עשר הספירות.
עלמין
מובא בתניא [15] שבגולגלתא ישנם שמונה עשרה אלף עולמות. אין הכוונה לעולמות ממש [16] אלא לאותיות הכלולות עדיין בשורשן העליון, שאם היו יורדות ומתגשמות היה נברא מכל אחת מהן סדר השתלשלות שלם [17] באופן אחר לגמרי מסדר ההשתלשלות שאנחנו מכירים.
שרש התורה (שבו יש שני עניינים: מוחא סתימאה ושערות), ושרש המצוות (גולגלתא, שהוא עצמו כולל כמה עניינים: ז' תיקונים דגלגלתא, לבנונית דגלגלתא, תרי"ג ארחין דגלגלתא)
אריך אנפין
הוא שורש העולמות.
השתלשלות הכתרים
בניגוד להשתלשלות של שאר הספירות, בו כל עולם מקבל מהמלכות של העולם הגבוה ממנו, הרי שהשתלשלות הכתרים היא באופן אחר, ובו הכתר של כל עולם מקבל מהכתר הכללי.
הערות שוליים
- ↑ הנפש עצמה, מה שהיא רוצה, רצון הנפש, כי הרצון אינו אלא המשכת הנפש עצמה
- ↑ שכל ורגש
- ↑ ברצון
- ↑ הכח האלקי המקיף, שלמעלה מהעולמות. ונקרא כתר דוגמת כתר המלך, שמצד אחד אינו כלל חלק מגוף המלך, אך מצד שני לא זו בלבד שהוא למעלה מהמלך אלא עוד זאת שהוא הדבר שעושה את המלך למלך
- ↑ בסדר ההשתלשלות, הכולל את ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה, ועשיה
- ↑ פנימיות הרצון
- ↑ חיצוניות הרצון
- ↑ או בהקשרים מסויימים פרצוףעתיק יומין
- ↑ ורצון הקב"ה בבריאה הוא כמאמר רז"ל "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", דהיינו, שיהיה עולם ששומרים בו תורה ומצוות
- ↑ השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון", יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון
- ↑ משל נוסף בחסידות על עניין זה הוא אותיות הכתובות על קלף. מצד אחד לא תתכן מציאות אותיות ללא קלף, אך מצד שני האותיות אינן כלל ממהות הקלף, אלא הקלף הוא מהחי לעומת דיו האותיות שבא מהצומח. משל האותיות מתאים גם לפרט הראשון: בין אות לאות ניכר הקלף, ודוקא זה שרואים את הקלף מאפשר להבחין בין אות לאות
- ↑ הגולגלתא היא הרצון הכללי במצוות, והשערות (שהן שורש התורה) מדברת באופן קיום המצוות, וטעמי המצוות
- ↑ ונקרא רעוא דרעוין – הרצון לרצון, שממנו יכול להיות התפשטות הרצון בכמה אופנים. דהיינו, יתכן שרצון מסויים ישתנה בעקבות הבנה חדשה להיפוך. ראה ערך בוצינא דקרדוניתא
- ↑ מצד כוונת הבורא כוחות השכל חכמה ובינה הם טפלים, וכל עניינם הוא רק בשביל להחיות את המידות
- ↑ באגרת הקודש כ' איהו וחיוהי
- ↑ שהרי עולמות הם מציאות יש ונפרד ואפילו באצילות לא שייכת מציאות כזו כפשוטה, וכל שכן למעלה מאצילות
- ↑ כמו שמאות י' נבראו כל עלמין סתימין ומאות ה' כל עלמין דאתגליין
ספירות | ||
---|---|---|
סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות |