רמב"ם מהדורת פרנקל

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

רמב"ם מהדורת פרנקל

ספר משנה תורה לרמב"ם במהדורת שבתי פרנקל (פרענקל), היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה התחילה לצאת לאור בתשל"ה והסתיימה בשנת תשס"ה.

החידוש במהדורה זו

במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.

למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:

ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.

מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים

ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים. ובו שני חלקים חלק א' על העמוד שכלשון המוצאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", חלק ב' בסוף הספר. - כנ"ל הילקוט מובא בלקוטי שיחות הרבה.

ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תשל"ה בירושלים על ספר זמנים, בשנת ה'תשס"ה יצא בבני ברק הכרך האחרון בסדרה, ספר אהבה.

סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות. כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.

בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.

^{[דרושה הבהרה]} עורכי המהדורה ובראשם הרב דוד דבליצקי מתגאים נוסחאות מדויקות של "הגהות מיימוניות" שהכניסו למהדורה, ויש מקומות שנדפסו בהם שני מהדורות של ההגהות

חברי המערכת

• הרב דוד צבי הילמן - עורך ראשי
• נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש אתרא קדישא
• מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן בפוניבז'
• עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג ראש כולל אור הנר
• הרב דוד דבליצקי עורך הגהות מיימוניות

יחס הרבי למהדורה

הרבי מחבב את המהדורה, ומציין הרבי במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.

דוגמאות אחדות מתוך ריבוי גדול: בלקוטי שיחות חלק ל"א שמות: "ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם מ­הדורת פרענקל". כרך ל"ג בין המצרים: "אבל בכמה דפוסים וכת"י הרמב"ם (ראה רמב"ם הוצאת פרענקל) הוא כבפנים." חלק ל"ז שיחת פ' אחרי הרבי מציין 4 פעמים! לגירסאות במהדורה פרענקל.

ואף הורה למערכת ההוצאה לאור של השיחות לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה היית לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל.

היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל.

כאשר היה הרב שבתי פרנקל^{[דרוש מקור]} אצל הרבי, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה? ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע תמיהה גדולה.

יש אומרים שבדעת המוצאים לאור לכתחילה כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.

הרבי מאוד אהב את העבודה שנעשתה במהדורה זו, במיוחד בשינויי גירסאות הגה בה ואף ציין לה רבות כנ"ל. הרבי גם השתמש בספר המפתח. יש המספרים שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני חג הפסח, והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר).

ביקורת

• המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי ביד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים', את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגילוי ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך.. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראו עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורה הרב יוסף קאפח שיסודו נוסח תימן).
• המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל המנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל שלשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדיייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו.
• המהדורה שבראשה עמד הרב דוד צבי הילמן התעלמה מתורתו של הרבי, אף שלא פעם השתמשו בדבריו.
• המהדורה שבראשה עמד הרב דוד צבי הילמן התעלמו מדבריו של רבו הרב חיים נאה, לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד.
• בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב אברהם יצחק קוק, וכן מדברי הרב יוסף קאפח, ועוד, לא התאימו עם ההשקפת עולם של הציבור הליטאי, ובראשם ר' יעקב ישראל קנייבסקי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, אף שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים. אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.
• בספר שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.

הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.

תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב דוד צבי הילמן כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי עקיבא איגר, הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..

הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.

• המערכת טוענת שדייקה בנוסח ההגהות מיימוניות ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של הגהות מיימוניות.