זאת חנוכה
"זאת חנוכה" הוא היום השמיני והאחרון של חג החנוכה. יום זה חל בתאריך ב' בטבת או ג' בטבת[1].
שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת בקריאת התורה של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"[2]. הרבי מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה[3], ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה[4].
מעלתו
שלימות ימי החנוכה
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שבשבטים במדבר, היה את שבט דן שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם בזמן, היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים)[5].
שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל היתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד בהידור מצווה מהדרין מן המהדרין וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם[4].
יום השמיני
שני ביאורים במעלתו בתור יום ה"שמיני": א.ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות כידוע ההבדל הבין המספר שבע לשמונה שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשלות (והוא על דרך המילה "א"ז" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע)[6]. וביום זה[7] מאיר אור שמעל השבע הוא אור הכתר (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין)[8].
ב.עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך חכמה דעתיק והוא נמשך על ידי שבעה יומין דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה במלכות שנקרא "זאת"[9]. ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם[8].
שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם[10].
שייכותו לגאולה
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה שכינורו של משיח יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת בית המקדש השלישי[6].
עבודת האדם
עבודת היום והנהגותיו
על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר"[10].
ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה בהפצת המעיינות והיהדות חוצה על ידי התבוננות במה להשלים והחלטה טובה בזה[5], ומה טוב על ידי עריכת התוועדות שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות[11].
- הרבי הורה ללמוד את המאמר מאדמו"ר הזקן עם הגהות והערות של הצמח צדק, שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה"[12], או שורות אחדות ממנו; והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות[13].
ההוראה מהיום בעבודת ה'
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים"[14] (= כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו[15].
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| נס חנוכה | יוון • גזירות אנטיוכוס • מלחמת החשמונאים • נס פך השמן | 
|
| חג החנוכה | מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן | |
| נרות חנוכה | הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה | |
| ניגונים | הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ תלוי אם זו שנה שבה חודש כסלו מלא או חסר.
- ↑ במדבר ז, פד-פח.
- ↑ מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).
- ↑ 4.0 4.1 לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243.
- ↑ 5.0 5.1 הרבי, התוועדויות שנת תשמ"ו כרך ב' חורף באתר אוצר 770
- ↑ 6.0 6.1 הרבי, התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ב' כסלו-ניסן באתר אוצר 770
- ↑ בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)
- ↑ 8.0 8.1 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב).
- ↑ זוהר חלק ג', דף נ"ו עמוד ב'.
- ↑ 10.0 10.1 שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז
- ↑ ש"פ מקץ תש"נ.
- ↑ המאמר נדפס ב: לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ב. אור התורה חנוכה הנ"ל.
- ↑ ש"פ מקץ תשמ"ט (התוועדויות ח"ב עמוד 86.
- ↑ תלמוד בבלי שבת כג, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.