נוצר חסד
| י"ג מידות הרחמים | |
|---|---|
|
נוצר חסד הוא התיקון השמיני מי"ג תיקוני דיקנא, אשר ממנו השפעת אבא עילאה.
עניינו
מבואר כי שני התיקונים העיקריים ששייכים להשפעה הם נוצר חסד וונקה, שממנו יונקים אבא עילאה ואמא עילאה. וכמובא בעץ חיים שאבא ואמא יונקים ממזלות דאריך, אבא יונק ממזל השמיני ואימא ממזל הי"ג. ומזלות הם בחינת שערות לבד. והענין כי לשון יניקה הוא כמשל הולד שיונק משדי אמו, שעצם מציאות הולד כבר נתהווה מבטן אמו, ומה שיונק משדי אמו הוא פועל הגדלה וריבוי באברי הולד. כמו כן פירוש וענין "אבא יונק ממזל השמיני", היינו אחרי שכבר נאצל אבא מאור המאציל, אך להיות הגדלה וריבוי באור אבא הוא על ידי שיונק ממזל השמיני.
וההגדלה הוא להיות בבחינת פרצוף ומוחין דגדלות, ואזי יוכל להשפיע למטה להיות נה"י שלו מוחין לז"א ומז"א לנוקבא חכמה תתאה מלכות דאצילות להחיות בי"ע, ואם לא היה בו ההגדלה זו בבחינת פרצוף, ומוחין דגדלות לא היה יכול להשפיע למטה בירידות המדרגות רק אחרי שיונק ממזל השמיני אשר הוא בא מחכמה סתימאה כמו שאיתא באדרא זוטא[1], ומשם נתגדל אור אבא אזי יכול להשפיע למטה, וכנודע דדוקא מי שהוא גדול בחכמה יותר הוא שיכול להסביר השכל אף לאחרים, והיינו מחמת כי דבר הגבוה יותר יוכל להשפיל ולירד למטה יותר, ולכן אחר שיונק אבא ממזל הנמשך מחכמה סתימתאה שהוא בחינת גבוה מאד אזי יכול להשפיע למטה. אבל מקודם לזה אף שאו"א מלבישים לזרועות דאריך אנפין שהם חג"ת שבכתר עדיין לא היה בהם הגדלה זו ולא יכלו להשפיע למטה המוחין לזו"נ כו' כ"א הגדלה זו נעשה אחר שמקבל מח"ס שהוא למעלה הרבה מבחינת חג"ת שבכתר[2]. תיקון זה משמש כחלק מהעבודה התמידית, כך למשל מדי יום בברכה הראשונה של שמונה עשרה ממשיכים בתיבת "קונה הכל" ממזל ונוצר למזל ונקה. וכן באמירת תשליך מובא בכוונות האר"י כוונה להמשיך ממזל ונוצר למזל ונקה, כוונה זו לפי האר"י ז"ל היא סגולה מיוחדת להנצל מיצר הרע המטריד את האדם ובפרט בעת לימוד התורה[3].
שמונה נסיכי אדם
| ערך מורחב – שמונה נסיכי אדם |
שרש שמונה נסיכי אדם הוא בשמונה תקונים הראשונים שבי"ג תקוני דיקנא של אריך אנפין שהם בבחינת מקיפים. כי תקון 'נוצר חסד לאלפים' הוא בבחינת אור פנימי, כי לאלפים הוא אאלפך חכמה אאלפך בינה, שאבא ואמא יונקים משני מזלות של אריך אנפין ויניקה זו היא בבחינת אור פנימי. אבל שמונה המזלות הראשונים שקודם בחינת לאלפים הם בחינת מקיפים ומשם שורש שמונה נסיכי אדם.
הארת ונוצר המתגלה בשעת פטירת צדיק
באגרת הקודש - פרק כ"ח מבואר כי בעת פטירת צדיקי עליון עובדי ה' באהבה במסירת נפשם לה' בחייהם, ערבית ושחרית בקריאת שמע מאיר בחינת אבא יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", אותיות "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, שעל ידי זה היו מעלים מיין נוקבין לאבא ואמא בקריאת שמע כידוע. (וכן בתלמוד תורה דמחכמה נפקא) ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת מיין דכורין מתיקון "ונוצר חסד", והם הם המאירים בבחינת גילוי בפטירתם, כנודע שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחי'נת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו.
והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" בפטירתן, מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב הארץ, לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות שלמטה מנוגה, לפי שמזל ד"נוצר" ממוחא סתימא דאריך אנפין, מקור הבירורים ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם התיקון.
החילוק בין רב חסד לנוצר חסד
אמרו בזהר אית חסד ואית חסד, שהם רב חסד ונוצר חסד. דהיינו נוצר חסד הוא חסד שעושה הש"י ע"י הצדיקים, וזהו אל נוצר חסד לאלפים, פי' הקב"ה נוצר חסד בשביל הצדיקים הנקראים אלפי"ם, שהם אלף חכמה אלף בינה. אבל "הרב חסד" שהקב"ה עושה למענו בשביל קיום העולם, כדרכו להטיב לברואיו, הוא חסד גדול ורב מאוד להגדיל חסדו עם בריותיו. וה"נוצר חסד" הוא שהוא מצמצם שכינתו ומאיר בעולמות כפי כח המקבלים, כנשר יעיר קנו, נוגע ואינו נוגע, והאור הוא מטי ולא מטי. שאם לא כן היו העולמות מתבטלים ממציאותם מחמת בהירות האורות, והיה לאי"ן. וזהו עולם חסד יבנה. והחסד הבאה על ידי התעוררות הצדיקים נאמר בו בראשית, בשביל ישראל הנקראים ראשית, והם הצדיקים הנקרא ישראל כנודע.
רק נאמר כי נער ישראל ואוהבהו, ונאמר כי קטן יעקב, פירוש כי עיקר התפארות שמתפאר בישראל אם הוא מחזיק את עצמו במדת ענוה ומקטין עצמו כקטן ונער, דכתיב כמים פנים אל פנים וגו'. ואם הוא מקטין את עצמו ואינו חושב עצמו לכלום, אז כביכול גם הש"י מצמצם שכינתו ושורה עליו. משל לאב שיש לו בן קטן ואהוב מאוד. והנה כשרוצה האב להשתעשע עם בנו הקטן החביב בכדי להיות לו לנחת, הנה האב לא ידבר עמו כפי שכלו הגדול והרחב, מפני שהבן לא יכול לקבלו ולהבינו. אלא מחמת גודל אהבה [עזה שיש לבנו חביבו] מצמצם שכלו הגדול [והרחב] עד אין קץ, ומדבר עם בנו כפי שכלו הקצר והקטן. וזה יכול הבן להשיגו, ומשיב לאביו כפי שכלו, ויש לאביו נחת גדול מזה. וזהו אפשר לומר שהוא מרומז בתיקונים רקיע וניצוץ. פי' לפי שכלו של האב הוא דומה לרקיע שהוא שכל המתפשט ורחב עד מאוד, וכשהוא מצמצם שכלו כפי שכל בן הקטן נעשה מרקיע ניצוץ. לכך בנקודת קמץ הניצוץ תחת הרקיע.
וכל זה הוא אם האדם מקטין את עצמו כנזכר. אבל אם במה הוא נחשב ומחשיב את עצמו למה, ואין לו מדת ענוה, ואם כן כמים פנים אל פנים גם הקב"ה כביכול אינו מצמצם שכינתו, ומחמת רוב בהירות האור הוא מתבטל. אף שהוא צדיק הוא דומה כנר בפני האבוקה, ומתבטל אורו ואינו מועיל במעשיו כלום[4].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ דרצ"ב א'
- ↑ ליקוטי תורה אמור לט, א
- ↑ שער הכוונות לתשליך
- ↑ אור תורה שלח עמ' קמ