שם ועבר
שם ועבר היו מהיחידים שהכירו את הקדוש ברוך הוא לפני אברהם אבינו[1] ואף הקימו ישיבה משלהם בבאר שבע, ושם למד יעקב אבינו תורה י"ב שנה.
בישיבה זו נפסקו הלכות שונות, ואף האיסור לבת ישראל להתחתן עם עכו"ם נאסר על ידי שם[2], ושם פסקו את דינה של תמר, כלת יהודה למיתה, מפני שחשבו שנישאה עם גוי.
שם היה מבניו של נח, והוא היה סבו של אברהם אבינו, ועל כך כתוב "יפת אלוקים ליפת", אבל "וישכון באהלי שם", הרומז על כך שהשכינה תשרה בחלקם של ישראל צאצאיהם של שם. הוא היה גם מלך ירושלים, וכמוזכר בפסוק "ומלכי צדק מלך שלם", ועל פי המדרש מדובר בשם.
שם היה גם כהן, כמוזכר שם "והוא כהן לקל עליון".
על פי תורת החסידות שם מרמז לתורה שבכתב נגלה שהיא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, ואילו עבר רומז לתורה שבעל פה - ככתוב והוא עבר לפניהם, שהרי תורה שבעל פה היא הגילוי וההמשכה של התורה[3] יעקב אבינו היה "יושב אוהלים" והמשיך את תורה שבכתב הרמוז בשם בתורה שבעל פה הרמוז בעבר[4].
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם.
- ↑ מסכת עבודה זרה לו, ב. ועיי"ש שהכוונה על ביאה ללא נישואין.
- ↑ אגרות קודש.
- ↑ שיחות קודש תשי"ב.