משה אקסלרוד
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב משה אקסלרוד נולד בשנת תרנ"ג לאביו ר' אברהם חיים אקסלרוד, בעיירה דאקשיץ שברוסיה הלבנה.אביו לא היה מחסידי חב"ד.ובכל זאת התחנך ר' משה אקסלרוד בדרך חב"ד היות שאביו נסע לאמריקהבכוונה לכהן שם כרב באחד הערים ושם נפטר עוד לפני שהספיק להעביר את משפחתו לשם. ר' משה היה בגיל צעיר מאוד, והוא עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו הרה"ח ר' שאול שהיה עוד מחסידי ה"צמח צדק".
לומד בתומכי תמימים
כשהיה ר' משה צעיר לימים שלחו סבו לליובאויטש ומשם נשלח ללמוד בישיבה בהאראדיטש שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' שלמה זלמן הבלין ע"ה. ר' משה היה מתמיד, שקדן וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה הן בלימוד הנגלה והן בלימוד החסידות.
בדו"ח ששלח הרה"ח זלמן הבלין לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ממצב התלמידים בישיבה והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד.
לאחר כשנה בישיבה בהורדשיץ עבר ר' משה לליובאויטש, שם היה נחשב לאחד מהבחורים המתמידים, ומבעלי הנגלה.
ר' משה היה מקורב למשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן, ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא כמו כן אנו מוצאים באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מה"מ במכתב לרה"ח שנ"ז גרליק שישלח לו רשימות של ביאורי תניא על ידי גדולי החסידים כמו ששלח לו כבר את הרשימות של ר' משה אקסלרוד ששמע מר' שמואל גרונם אסתרמן.
התחתן עם מרת רבקה, בת הרב יהודה לייב שפירא.
רבנותו
על פי ציווי אדמו"ר הרש"ב כיהן לאחר חתונתו כרב בעירה בליוב. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיר ז'לובין שם פתח בשנת תרפ"א את ישיבת תומכי תמימים זלאבין כמו כן פתח שמה מקווה וחדרים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיר סוראז' וגם שם פתח את ישיבת תומכי תמימים סוראז' וכמו כן חדר לתשב"ר לאחר תפיסה של כמה מהמלמדים ע"י הקומוניסטים ברחו הרבה מהתלמידים ומתוך 30 תלמידים נשארו ממש בודדים.
עקב רבנותו זכה להשפלות רבות כידוע בשיטת הקומוניסטים יש"ו אשר השפילו את הרבנים. ואף בקיץ תר"צ הושלח מביתו כמו שכותב במכתב: "מגרשים אותי מהדירה שלי וממש ח"ו שלא נתגלגל בחוץ עם ילדי הקט' ה' ירחם עלינו".
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו: "וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד"...(תרגום - באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה.
מאסרו
בתחלת חורף תרצ"ב נאסר לזמן קצר ע"י הקומוניסטים כמו שכותב במכתבו לרה"ח ישראל דזיקובסון: "בשבוע העברה קיימתי מצות ישיבה ותודה לה' גם ברכת הגומל".
לפי עדותו של הרה"ח מענדל פוטרפעס היה מעשרת האנשים שהרבי הריי"צ השביעים למסור את נפשם. בין האנשים היה גם הרב בנימין אליהו גורודצקי.
בארץ הקודש
בכדי שיוכל לצאת מרוסיה ולנסוע לארץ הקודש, השתדל עבורו הר' ישראל ג'יקובסון, ובשנת תרצ"ו הצליח לעלות לארץ הקודש, שם התישב בעיר רמת גן וכיהן במשרת רב.
בשנת תרצ"ו נפטרה אשתו ובשנת ת"ש נשא את מ' חיה שרה זליקוביץ'.
הוא הקים את בית הכנסת סוכת שלום המיתולוגי, ברחוב האש"ל 1 ששימש בעבר למקום תפילה והתוועדות לגדולי החסידים כמו ר' פולע כהן וכד'. ברמת גן גם הקים את בית הספר חורב שאז בעבר וגם היום למדו ולומדים בנות החסידים.
בשנת תש"ח שכנה ישיבת אחי תמימים תל אביב בבית הכנסת, אז ניהל ר' משה לתקופה קצרה את הישיבה באותה תקופה ואף קודם לכך [לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק] מונה ר' משה למנהל הפועל של הישיבה ועזר בהחזקת הישיבה הן בגשמיות והן ברוחניות.
פטירתו
בשנת תש"כ כשהוא בשיא פעילותו להפצת היהדות ומעיינות החסידות, חלה ר' משה ונפטר בפתאומיות והוא בן ס"ו לחייו.
הרבי השתדל מאד שבנו - ר' גדליה אקסלרוד יימלא את מקומו, וכך היה.
בשנת תשמ"א עבר הרב גדליה אקסלרוד לעיר חיפה לכהןכדיין בבית הדין ואת מקומו ממלא היום הרב שלום דוב ליפשיץ יו"ר יד לאחים.
משפחתו
בניו
- הרב גדליה אקסלרוד אב"ד חיפה וראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע.
- ר' חיים אקסלרוד.
- יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד.
בנותיו
- נחמה נפתלין.
- דבורה סופר.
- יוכבד קורלנדסקי.
- זהבה קוק.