ניגון כי אנו עמך (ב)
כי אנו עמך הינו ניגון אותו לימד הרבי בליל שמחת תורה אחרי הקפות וסעודת יום טוב - לפנות בוקר בשנת תשכ"ד.
סיפר הרבי ששמע ניגון זה מאחד החסידים הזקנים שזימזם אותו באומרו "כי אנו עמך" בתפילת יום הכיפורים ובסיום יום הכיפורים התפרץ החסיד בריקוד חסידי נלהב בחזרו פעם ועוד פעם על אותן המילים. וביאר הרבי שמנגינה זו היא מנגינה של תשובה, שלכן אין לניגון זה סיום כי-אם תמיד חוזרים שוב ושוב על המנגינה, שזהו אמיתית עניין התשובה שלא להסתפק ולהיות שבע רצון אף פעם, אלא לשאוף תמיד ליותר ויותר.
מילות הניגון (מתוך פיוט חזרת הש"ץ בתפילת שמונה עשרה ביום כיפור): "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו וכו'".
ניגון זה הוא ניגון רמ"ד בספר הניגונים
