משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ביטול המועדים לעתיד לבוא
לעתיד לבוא (בימות המשיח[1]) יבטלו כל המועדים, לבד מפורים, ולגרסא נוספת: חנוכה, ולדעה אחת במדרש: יום כיפור[2].
מהות הביטול
בנגלה: [3]
בחסידות: אין הכוונה ביטול - שלא יקיימו את המועדים ח"ו, אלא ששמחת המועדים לא תורגש בזמן שלעתיד לבוא, מרוב השמחה הגדולה שתהיה אז. כלשון חז"ל "שרגא בטיהרא מאי אהני".
והחגים שצויינו שלא יבטלו, היינו ששמחתם גדולה ביותר, עד שתורגש גם לעתיד לבוא[4].
החגים שלא יבטלו
פורים
שמחת פורים לא תתבטל כיון שנעלית משאר החגים (כמוכח מכך שבו לבסומי עד דלא ידע, משא"כ שאר החגים שבהם מעמידים שוטרים בפרדסים וכו').
הסיבה לכך:
- שחג זה ענינו אתהפכא של החושך לאור[5].
- שחג זה הגיע ממסירות נפש, ובזה גופא בזמן הגלות, לכן הגילוי שעל ידו הוא בלי גבול שמצד עצם הנשמה[6].
- שחג זה הוא מדברי סופרים שערבים מדברי תורה, והמגלה כוללת כל האורות שישנם בתורה שבכתב רק שהוא בהעלם[7].
- שחג זה הוא שמחה נצחית שלמעלה משינויים[8].
- שחג זה בא ע"י תינוקות של בית רבן, כמסופר במדרשים, שבהם מודגש הנצחיות - "לא יסוף מזרעם" [9].
מגילת אסתר שלא תיבטל
שייך לכאן?
כל הנביאים יבטלו (והוא ג"כ כשרגא בטיהרא[10], שכל הנביאים נתנבאו ב"כה", ולע"ל יהיה הגילוי של "זה") חוץ ממגילת אסתר[11].
חנוכה
גירסא המובאת בס' החיים ואגרת הטיול, ומביאה הרבי בפשטות ריבוי פעמים[12], ועפ"ז מבאר [13] מאמר (רמב"ן בהעלותך) נרות חנוכה לא יבטלו לעולם, שאין הכוונה רק בגלות, אלא גם לע"ל. ומרומז בלשון "קבעום" שמראה על נצחיות[14]
הביאור - שהוא מצד ענינם שהוא להאיר את החושך, והגיעו ממסירות נפש (בפשטות הוא ע"ד המבואר בנוגע לפורים)[15].
יום כיפור
דעת ר' אלעזר במדרש שלא יבטל. ולפירוש רשב"א זהו רבי, ואזיל רבי לשיטתיה שמכפר לשאינן שבים, ולכן גם אם יבטלו מהחטא יוכ"פ לא יבטל.
בחסידות[16]: ביום כיפור הגילוי הוא גם כן בלי גבול כמו בפורים, מסירות נפש וכו', אמנם - אין הגילוי נמשך בכלים רחבים כמו בפורים. שביום כיפור מקבלים את הגילוי ע"י עינוי, ובפורים ע"י אכילה ושתיה.
ל"ג בעומר
הרבי אומר "יש לומר בדרך אפשר", שכן הוא לגבי ל"ג בעומר, שהרי שמחתו גדולה גם היא מהמועדים (כמוכח ממעשה דר"א הלוי שאמר נחם המועדים, אך דוקא כשאמר בל"ג בעומר במירון לא הוציא שנתו)[17].
מ"מ לעיון
- ד"ה ליהודים תשי"ב
- ד"ה כל המועדים תשכ"א
הערות שוליים
- ↑ פורים כ"ח, לחפש אם יש עוד מקורות מתי.
- ↑ מדרש משלי פרק ט. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד. פרקי דר"א פמ"ו. רמב"ם סוף הל' מגילה.
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג (שעלולים להתבטל מחטא), עקרים מ"ג פט"ז (נראה שכוונתו בפשטות), שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרסו (קרוב לפי' החסידות), אחי המהר"ל באגרת הטיול דרוש אות מ ובספר החיים ספר פרנסה רפ"ז (שלא יבטלום עכו"ם בגזרותיהם; או שטעמם לא בטל, כי עלולים תמיד לקרות גזירות כאלו), מנות הלוי (שלא יהיה עוד צרה כזו וממילא לא ישכח).
- ↑ תו"א. ועוד...
- ↑ תו"א כי אברהם לא ידענו.
- ↑ ליהודים תרכ"ו, תשי"ב; להבין מרז"ל תשט"ז; ועוד. במגלה נקראת מ"ח: ישראל שלמעלה מתורה.
- ↑ תו"א להבין למה לעתיד.
- ↑ פורים כ"ח, לעיין, ולעיין אם שייך לתענית אסתר מ"ו.
- ↑ פורים מ"ה.
- ↑ הנה ישכיל עבדי תשי"ז ועוד.
- ↑ תו"א יביאו לבוש ועוד.
- ↑ ובה' דחנוכה תש"מ אומר שכך מביא הרמב"ם! ואולי יש לדחוק כוונתו שם, וצ"ע.
- ↑ לקו"ש ח"ה ע' 172 הערה 4. ועוד.
- ↑ לקו"ש שם.
- ↑ מקץ תשח"י ועוד.
- ↑ תו"א כי אברהם, להבין תשט"ז.
- ↑ ל"ג בעומר מ"ג - הוספות לחל"ז.