שלום דובער רסקין
שלום דובער רסקין (נולד בשנת תרפ"א או תרפ"ב ; נפטר בז' סיוון תשע"ג), חסיד בעל אהבת ישראל ומכניס אורחים, שמסר את נפשו על קיום התורה ומצוות ברוסיה הקומוניסטית.
תולדות חיים
רסקין נולד כשנה וחצי אחרי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הסתלקות הרבי הרש"ב (בשנת תר"פ), והיה מהראשונים שנקראו על שמו.
שלום דובער התייתם מאביו ר' שלמה רסקין בגיל 20[1] עוד קודם נישואיו, ועל כתפיו נפלה הדאגה למשפחה המורחבת יחד עם הכנסת האורחים אותה הנהיג אביו בביתו.
לאחר נישואיו, בזמן הגזירות על שמירת התורה והמצוות מצד הממשלה הרוסית, התמסר בכל מאודו לחינוך הילדים, חרף המעקבים של המשטרה החשאית על ביתו. לבניו שכר מלמד פרטי שלימדם בביתו, והתעקש שלא ילכו ללמוד בשקאלע. בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף.
בביתו היה מתקיים מידי שבת קידוש למתפללי המניין המחתרתי.
כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום תורה ומצוות, עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות והכנסת אורחים בלתי רגילה. המשפחה התגוררה בדירת חדר בעיר גרקי (כיום ניז'ני נובגורד), על הדרך מסיביר למוסקבה. למרות הדירה הקטנה והצפופה והנפשות הרבות שהתגוררו בה[2] היה הבית מלא תמיד באורחים. כשמת סטלין וניתנה חנינה לאלפי אסירים, עברו המוני יהודים וחסידים דרך ביתם, לנוח להתרחץ ולאכול.
יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' משה וישצקי מצ'רנוביץ נאסר והוגלה לסיביר היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו מידי שבוע כסף לפרנסת הבית.
עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה.
משפחתו יצאה מרוסיה, והתיישבה בכפר חב"ד.
עם הרבי הריי"צ
לפני מלחמת העולם השניה התגורר אחד מאחיו בורשה דרכו היה שולח מכתבים לרבי הריי"צ, ואחיו היה שולח גלויות מוצפנות עם נקודות מההתוועדויות. כשפרצה המלחמה והקשר עם רוסיה נותק, הופסקה חליפת המכתבים.
עם הרבי
כשגיסו ר' משה וישצקי הצליח לצאת ממסך הברזל, ביקש ממנו רסקין שישאל את הרבי אם להגיש בקשות ליציאה, ואם כן, לכאורה כדאי לבקש זאת בעיר אחרת, שכן העיר בה התגוררו הייתה עיר קומוניסטית מובהקת שכמעט ולא ניתנו בה אישורי יציאה. הרבי השיב שיש לבקש, ודווקא בעיר שלהם. לילה קודם שקיבלו את היתרי היציאה חלם ר' שלום דובער שניגש אליו אדם הדור פנים ומגיש לו פתק ואומר לו: עם זה תצאו מכאן". למחרת קיבל היתר יציאה לכל בני המשפחה. כשהגיעו לארץ לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום.
לקראת חודש תשרי תשכ"ח הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה.
רסקין ביקש לצרף גם את בנו ההיישקע שימלאו לו 20 שנה באמצע החודש, הבקשה הופנתה למזכירות והרב חודקוב אישר. גם בנו ר' שלמה רסקין רצה לנסוע וטען כי בחודש תשרי ימלאו לו 19 שנים, והוא נכנס לשנת העשרים. התשובה הייתה שיקבל חצי כרטיס.
באותו תשרי זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו בתקיעת שופר שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה.
כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ליחידות. ביחידות ביקש ברכה לבריאות איתנה, כיוון שבגלל הלחץ המתמיד שהיה שרוי ברוסיה, סבל מכאבים חזקים בלבו. הרבי הגיב: "זה לא הלב, זה הנערווין" [=עצבים], ולאחר מכן בירכו הרבי באריכות ימים.
שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום ז' בסיוון תשע"ג, ונטמן בהר הזיתים.
משפחתו
- אשתו
- הגב' רבקה רסקין.
- בניו
- יהושע (היישקע) רסקין - נחלת הר חב"ד.
- שלמה רסקין - יו"ר מוסדות בית חנה בצפת וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- בנותיו
לקריאה נוספת
- מענדי ערד, כתבת פרופיל על ר' שלום דובער, בית משיח, תשע"ג.
הערות שוליים
- ↑ אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן מלחמת העולם השניה
- ↑ מלבד ילדי המשפחה התגוררה בבית גם הסבתא, אם אביו.