שמיטה (בעולמות)

ענין השמיטה בעולמות הוא ענין "שית אלפי שני דהוי עלמא וחד חרוב" שהעולם בכללותו הוא משך של שבעת אלפים שנה. בספר התמונה נזכר כי השמיטה שאנו בה היא השמיטה השניה מבין השמיטות, וענינה הוא שמיטת הפחד, ולכן דרכיה חזקים וקשים. ומבאר האריז"ל כי ענין השמיטה הראשונה הוא עולם התוהו, והשמיטה השניה, שהיא השמיטה שלנו הוא ענין עולם התיקון

הקדמה

בספר התמונה נכתב כי זה העולם הוא שמיטה שניה ולפניה היה גם כן שמיטה אחת שהיתה נמשכת ממדת החסד. והשמיטה של עכשיו הוא ממדת הפחד ולכן דרכיה חזקים וקשים ורעים. ולכן בשמיטה זו היה בה חורבן בית ראשון ושני. מה שאין כן בשמיטה הראשונה שהיתה ממדת חסד, היתה העבודה באופן אחר וגם התורה היה באופן אחר, והיו רק טוב וחסד. וזהו דעת ספר התמונה, ואחריו נמשכו המקובלים האחרונים לדון מזה שמוכרח להיות עוד חמש שמיטות אחר שמיטה זו, כי צריך להיות שבע שמיטות כנגד שבע מדות עליונות.

אבל דעת האריז"ל חולק על זה במה שלמדו שצריך להיות עוד חמש שמיטות. וגם בענין מה שעולם הזה הוא שמיטה שניה פירש האריז"ל שאין הכונה לומר שהיה עולם גשמי כמו עולם הזה של עכשיו עם שמים וארץ גשמיים, כי זה לא היה אלא רק בשמיטה זו בלבד. וענין השמיטה שהיתה לפני זו הוא ענין עולם התוהו שהוא ענין שבע מלכין קדמאין דתהו שמתו, שהוא ענין ספירות רוחניות, וענין שמיטה של עכשיו הוא ענין עולם התיקון שנעשה אחר כך.

שני נשמות לבד נמשכו משמיטה ראשונה לתקן שמיטה זו והם חנוך ומשה, כי בחנוך נאמר "ויתהלך חנוך את האלקים" שכבר נתהלך פעם אחת בשמיטה ראשונה, ובמשה כתוב "מן המים משיתיהו", משמיטת החסד הנקרית מים.