ניגון ויהי בימי אחשורוש
הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא שיר חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.
מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה).
מקור הניגון
הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[1].
חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. לראשונה שרו את הניגון בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים אדר ראשון, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך החודשיים שאחר כך, אדר ראשון ואדר שני, ניגנו את הניגון רבות, ובמשך השנים הפך הניגון להיות חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.
הניגון הושר רבות בהתוועדויות של הרבי בחג הפורים במשך השנים.
קישורים חיצוניים
- הרבי מעודד את שירת הניגון "ויהי בימי אחשוורוש", באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ מקור הדברים מר' שמואל קראוס