אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית, היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי היהדות והתלמוד בצורה ברורה ומקיפה. הסדרה נערכה על ידי הרב שלמה יוסף זוין. הכרך הראשון התפרסם בשנת תש"ז והכרך ה-31, המגיע לאמצע האות כ', התפרסם בשנת תשע"ג.
בנפרד ממספור הכרכים הכולל, יצאו לאור קבצים בודדים על הגדה של פסח, מחזור לימים הנוראים ומסכת כתובות בש"ס.
בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מהרבי.
האנציקלופדיה
את הסדרה יזם הרב מאיר ברלין (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון[1]) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב יהושע הוטנר (עד לפטירתו בשנת תשס"ט).
המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב ברלין בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב ברלין הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "כפה".
בשנת תשי"ט הופעל על הרב זוין לחץ רב מחוגים רבים להתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל, הרב זוין דחה את ההצעה משום שחשש שעיסוקיו הרבים כרב ראשי יגרמו להפסקת הפרוייקט.
האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "מכון הרב הרצוג" שבירושלים שבנשיאות הרב ישראל מאיר לאו, ופועלת בחסות משפחת רוהר.
במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח, מחזור ליום הכיפורים וכרך מיוחד המרכז ערכים למסכת כתובות. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.
האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון[2]. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת תשמ"ח זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.
עידודים מהרבי
הרבי עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר[3]. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים[4], הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים[5]. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות[6].
כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה"[7]. בספרי הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, ובפתח הכרך הט"ז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבוד הרבי.
פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים[8], וגם להוציא "לקסיקון תלמודי" לתועלת בחורי הישבות[9]. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים[10].
בתחילת חודש אב תשל"ח ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך בית המקדש מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה בתשעת הימים, הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו[11].
מלבד הרב זוין, ישנם בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב חנניה יוסף אייזנבך, הרב שמואל אלעזר היילפרין ועוד.
העורך הראשי של הסדרה כיום הינו הרב זלמן נחמיה גולדברג.
בשנות הכ"ף, כאשר הטיל הרבי על ר' יואל כהן את הכנת ספר הערכים - חב"ד במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת "נביעת המוחין" של העורכים[12].
קישורים חיצוניים
- יוסף אשכנזי, המהפכה של דורנו - הרבי מלויבאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית, ז' אדר תשע"ג
- אודות האנציקלופדיה התלמודית, באתר יד הרב הרצוג
הערות שוליים
- ↑ יהושע הוטנר, הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, תשרי תש"מ, עמ' 165-173, באתר איברו בוקס.
- ↑ הפרדס , תשרי תש"ח, עמ' 9, באתר איברו בוקס.
- ↑ יוסי אשכנזי, המהפכה של דורנו (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.
- ↑ שם עמ' 15.
- ↑ שם עמ' 21.
- ↑ שם עמ' 19.
- ↑ מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י"א בתמוז תש"מ, לרגל הופעת כרך ט"ז - נדפס בספר 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו.
- ↑ המהפכה של דורנו עמ' 23.
- ↑ שם עמ' 24.
- ↑ שם עמ' 28.
- ↑ זושא וולף, הוצאת ספרים קה"ת (תשע"ג) עמ' 548.
- ↑ שם עמ' 569.