יעקב יוסף
הרב יעקב יוסף (כ"ג תשרי תש"ז-ב' אייר תשע"ג) היה חבר כנסת מטעם תנועת ש"ס, ראש ישיבת 'חזון יעקב' ורב שכונת גבעת משה בירושלים. כיהן גם כאחד מראשי המטה העולמי להצלת העם והארץ.
תולדות חייו
נולד בכ"ג תשרי תש"ז בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב עובדיה יוסף ורעייתו. למד בישיבת פורת יוסף ובישיבת קול תורה וכן בכולל מוסד הרב קוק בירושלים, והוסמך לכהונת רב.
בשנים תשמ"ג-תשד"מ כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת.
בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, וכיום הוא עומד בראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, ומורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה בירושלים, כמו כן הרב חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה". במשך השנים, על אף מחלוקות גדולות בהלכה שהיו בינו לבין אביו (פרשת פפושדו לדוגמה), צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.[1]
הרב יעקב יוסף הינו איש שלמות הארץ בניגוד לאביו שתמך בעבר בעיקרון "שטחים תמורת שלום" בתנאים מסוימים. הוא מרבני המטה העולמי להצלת העם והארץ שבראשות הרב שלום דב וולפא. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו באיחוד הלאומי. כיום הוא משמש גם כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.
לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית חולים. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד 'מגדולי הפוסקים של דורנו'.
בשנת תש"ע עורר סערה כאשר הורה ללכת לבית המשפט בניגוד לפסק דינו של אביו הרב עובדיה יוסף, מכיון שבתי החינוך בעיר עמנואל לא הכניסו חלק מהבנות ממוצא ספרדי, מכיון שלדבריהם בנות אלו אינם עומדים בקריטריונים הדתיים של בית הספר. לעומת זאת 30% מבית הספר הינם מבתים ספרדיים. בג"ץ הורה לסגור את בתי החינוך האשכנזיים, וכאשר ארבעים ושלושת ההורים החרדים שלחו את ילדיהם ללמוד בבני ברק הם נאסרו על ידי המשטרה. בתגובה התקיימה הפגנות בערים ירושלים ובני ברק, בהם השתתפו בסביבות המאתים וחמישים אלף איש.[2] לאחר שבדרשתו השבועית של אביו הרב עובדיה יוסף במוצאי שבת שאח"כ הוא תקף בחריפות יתר את העותרים וקבע כי הרימו יד בתורת משה ואין להם חלק לעולם הבא, הודיע הרב יעקב יוסף כי הוא פורש מהמאבק.
לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים נוראים ביום ב' אייר "תפארת שבתפארת" תשע"ג.
קשריו עם חב"ד
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים תשד"מ-תשמ"ח) פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ועמד בקשר רציף עם מזכירות אדמו"ר שליט"א. בשנים אלו התקרב מאד לחסידות חב"ד ולרבי. בנו, יהונתן, אף למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח; בשנת תש"ע, כאשר נשאל על-כך, ענה כי לפני ג' תמוז תשנ"ד היו שסברו כי הרבי הוא המשיח, וגם היום ישנם בזה דעות לכאן ולכאן[3].
בשנת תשס"ה הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את בד"ץ שלימות הארץ.
בעלון "ארץ ישראל שלנו" מתפרסם טורו של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בתמוז תשנ"ט הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק מיהו יהודי, בהדגישו שהתוצאות מלמדות מי היה הצודק.[4]
השתתף בכינוסי המטה להצלת העם והארץ.[5] ואף נלחם בקביעות ובתוקף למען הצלת העם והארץ. הוא גם חבר בהנהלת רבנים של עמותת פיקוח נפש.[6]
השתתף באירועים של חב"ד.[7]
הערות שוליים
- ↑ ע"פ תשובה של אחיו הרב הרב אברהם יוסף. [כלומר?]
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ ראיון.
- ↑ ציטוט
- ↑ אינפו.
- ↑ צילום מכתב [כלומר?]
- ↑ אינפו
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב יעקב יוסף מאתר "קודש"