שלום דובער וולף
הרב שלום דובער וולף (מכונה ברק'ה) היה עסקן חב"די ודובר חב"ד.
הרב וולף נולד ביום כ"א במנחם אב שנת תש"ד בירושלים לרב אפרים וולף. בילדותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים המרכזית 770. ביום ט' באלול תשכ"ה התחתן עם מרת בת-שבע, בת למשפחת בקרמן. לאחר נישואיו התגורר בנחלת הר חב"ד והחל לעבוד במשרדי ישיבת תומכי תמימים לוד.
במשך השנים הפך ברק'ה לדמות מרכזית בחב"ד, וכיהן בתפקידים חשובים: מזכיר אגו"ח, דובר חב"ד, חבר הועד למען שלימות העם, מנהל ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש וארגון הגג למוסדות חב"ד וממונה מטעם מזכירות הרבי לעניני ארץ הקודש.
הוא הפך גם לנציגה הבלתי מוכתר של חב"ד בכנסת.
בפועל את רוב זמנו השקיע בפיתוח וביסוס ישיבת תומכי תמימים המרכזית, ובמקביל עסק ביחסי ציבור לחב"ד ולרבי, הן בתקשורת והן בקרב אישי ציבור.
ברק'ה היה גם איש חסד גדול, וסייע לכלל ולפרט בכל תחום.
בשנת תש"נ - 1990 חדל מלשמש כמשרה הלא רשמית דובר חב"ד עקב מעורבותו בהתרגיל המסריח (נטען כלפיו שהציג את עמדתו של הרבי כאילו אינו מתנגד לממשלתו של שמעון פרס) מחליפו בתפקיד הלא רשמי הוא מנחם ברוד.
בשנת תש"ס חלה במחלה הידועה, אולם עד ליומו האחרון היה צלול אלא שיסורים קשים תכפוהו. ובשבת קודש פרשת בראשית, ל' תשרי תשס"א נפטר. נקבר בהר המנוחות בירושלים לצד מקום מנוחת אביו - הרב אפרים וולף.
בית ברק'ה
"בית ברק'ה" תוכנן להיות מרכז חינוכי שבו תשכון גם תומכי תמימים כפר חב"ד ע"ש הרב וולף. ביום ל' תשרי תשס"ב הונחה אבן הפינה באירוע המוני.
דובר שלום
בשנת תשס"ט יצא ספר בשם "דובר שלום" הסוקר את תפקידו של ר' שלום דובער כדובר חב"ד ואת קורות חייו. הספר מכיל הוראות רבות של הרבי, בעיקר בנוגע להתייחסות לתקשורת. נערך על ידי ר' זושא וולף ויצא לאור על ידי ארכיון ימי תמימים. חולק כתשורה בחתונת בנו של הרב שלום בער וולף, בחודש כסלו תשס"ט.
לקריאה נוספת
- ימי תמימים
- זושא וולף, דובר שלום, "לדמותו של הרב שלום דובער ע"ה וולף", הוצאת ספרים קה"ת, 2008.