שמעון הצדיק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התנא האלוקי שמעון הצדיק היה כהן גדול אחרי הנביא עזרא הסופר, הוא שימש בכהונה גדולה במשך ארבעים שנה, הוא היה מנהיג דגול לעם ישראל, ובחכמתו ובקדושתו הציל את עם ישראל בדורו מחורבן כפי שמסופר בתלמוד במסכת יומא[1].

מובא כמה פעמים בתלמוד ובעיקר במסכת יומא, ובכל מקום הוא מוזכר בהערצה רבה.

רבים עולים לציונו של שמעון הצדיק ביום ההילולא בכ"ט תשרי ושוטחים שם את תפילותיהם. ציונו נמצא בירושלים בין המושבה האמעריקאנית לשייח ג'ראח, ליד מלון אמעריקן קולוני.

בימיו היה נס מיוחד שהיה דולק נר המערבי של המנורה תמיד ולא היה נכבה[2]

הערות שוליים

  1. דף סט.
  2. מנחות (פו, ב) תוס' סד"ה ממנה.