גשמי וחמרי הינן שתי דרגות בגשמיות העולם הזה, עד כמה הוא מגושם.

הרחבה

מקור הביטוי בתניא (פרק ל"ו), אבל מרבים להשתמש בו הרבי הריי"ץ[1] ובעיקר הרבי[2].

ההבדל בין שני המושגים הוא ש"חומרי" הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי".

באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ[3] נמצאת הגדרה מדוייקת: חומרי - שאפשר לקחת אותו ביד ולמשש אותו ביד, גשמי - שבמישוש אי אפשר לחוש אותו, אבל אפשר בחוש הטעם או הריח.

הרבי בדבר מלכות בראשית מבאר כי גשמי זה החלק שאפשר לזכך, לעומת החומרי.

הערות שוליים

  1. ^ לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח אלול תרצ"ז.
  2. ^ לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).
  3. ^ מכתב ללעזראוויטש, ד' כסלו תש"ב. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: כ"ט תשרי, וי"ג חשון).