איל
איל היא חיה כשרה, שרץ מהר מאוד, שלכן אי אפשר לרכוב עליו, דומה לצבי, ורחמה צר.
איל בתורה
אַיָּל נמנה בתורה בין החיות הטהורות ומותרות באכילה{{הערה|דברים יד, ה. יב, טו-כב. טו, כב.</ref>.
בסעודת שלמה המלך בשעתו היו לו בתדירות על שולחנו איילים{{הערה|מלכים-א' ה, ג.</ref>.
בחסידות
בזמן הגלות
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.
— שיר השירים ב, ח-ט
הקב"ה בזמן הגלות נמשל לאיל, כי בזמן הגלות השכינה גם בגלות. והדמיון לאיל הוא, כי בכדי שהשכינה תוכל לרדת כל כך נמוך ולתת חיות על ידי הע' שרים, זה בלתי אפשרי בסדר הרגיל, רק על ידי קפיצה ודילוג, שלא לפי סדר הרגיל.
ולמרות שהשכינה ירד כל כך נמוך, הקב"ה ביחד עם עם ישראל גם בזמן הגלות, מצד האהבה הגדולה שיש להקב"ה לעמו, שמשולים לכלה, ואפילו כשנמצאת במקום שיש שם ריח רע, הרי מצד האהבה זה כמו ריח טוב עבור החתן - הקב"ה.
אך בני ישראל צריכים לפעול את המשכה זו על ידי אתערותא דלתתא שלהם, שזה על ידי התעוררות האהבה והצמאון להקב"ה, מחמת שהם כל כך רחוקים, ופועלים שהקב"ה יהיה (חתן מלשון "חות דרגא") בגלות השכינה.
עם ישראל - כנסת ישראל - הם כמו האילה (לשון נקבה, הכלה), ולאילה רחמה צר, זה מורה שעל ידי התשובה "מן המיצר קראתי י-ה" זה פועל שיהיה "ענני במרחב י-ה", האהבה מהקב"ה לבני ישראל, שכמו האהבה של האיל להאילה היא תמיד בהתחדשות כשעה ראשונה, כמו כן על ידי התשובה הרי במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, שזהו החבביות של בעלה - הקב"ה - לישראל עוד יותר מלהצדיקים.
בזמן הגאולה
בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים.
— שיר השירים ח, יד
הירידה היא צורך עליה, שבזמן הגאולה, הגאולה תהיה באופן של דילוג, ולא באופן של עילה ועלול, כי אם לפסגות הכי נעלות שנקראים "הרי בשמים", כי בשמים מפיק ריח טוב, וריח משיב את הנפש, שזה מורה על תענוג הכי נעלית שיהיה בגאולה. וגם אחד המיעודים של הגאולה היא שלמלך המשיח גילוי נעלית ביותר והריחו ביראת ה' - שהוא יהיה מורח ודאין. שכל זה מורה שלבני ישראל יהיה עליה הכי נעלית, וזה יהיה שלא בסדר והדרגה - במהירות, אחישנה{{הערה|ספר הליקוטים להצ"צ ערך איל (חיה).</ref>.
ואז יקויים הייעוד{{הערה|ישעי' לה, ו.</ref> "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ" - ריפוי החולים בגאולה.