מנחם מענדל מליעפלי
רבי מנחם מנדל הלוי מליעפלי (?-כ"ה כסלו תרכ"ז) בן רבי יהושע אברהם מליפעלי, חסיד ולמדן, נודע בעיונו המעמיק.
אצל אדמו"ר האמצעי
היה מחסידיו המקושרים ביותר של אדמו"ר האמצעי, ובכל עת היה מעמיק בדברי החסידות של אדמו"ר האמצעי.
הוא היה למדן גדול בנגלה, וטובי הלומדים תמיד נהנו לשהות בצילו וליהנות מהבנתו החדה והברורה.
היה משפיע בעיר ליעפלי בחסידות ובעיקר בספר התניא, והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו.
אצל אדמו"ר הצמח צדק
לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי הוא לא התבטל לאדמו"ר הצמח צדק, ואף התנגד אליו. כעבור תקופה, לאחר שראה הרבה מופתים ודברי פלא אצל אדמו"ר הצמח צדק, התחרט על העבר והתבטל לאדמו"ר הצמח צדק ככל שאר החסידים הגדולים של הצמח צדק, אם כי התקשרותו לצמח צדק לא הייתה כהתקשרותו וביטולו המוחלט לאדמו"ר האמצעי.
אצל המהרי"ל
היה מקושר ביותר לאדמו"ר מהרי"ל שנהג את קהלת עדתו בקאפוסט, והיה מזרז את החסידים לנסוע אליו. כאשר נסתלק גם המהרי"ל בשנת תרכ"ז, הוא נפל לשברון לב.
בב' כסלו של אותה שנה[1], כאשר ישבו החסידים יחד ודיברו מגדולתו של המהרי"ל, הוריד ר' מנחם מענדל דמעות כמים ונהיה חולה מרוב צער, לקחו אותו לביתו, ובליל ראשון של חנוכה לאחר שבירך נר חנוכה בדעה צלולה נפטר.
משפחתו
- בתו מרת איטא ביילא, רעיית הרב אברהם שמואל היילמאן
- נכדו, הרב חיים מאיר הילמן - מחבר הספר בית רבי ביבליוגרף ומוציא לאור של ספרי רבותינו נשיאינו
לקריאה נוספת
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 67