לשכת ליובאוויטש האירופאית
"לשכת ליובאוויטש האירופאית" הינה המשך של לשכת עזרה לפליטים וסידורם. בשנת תש"ו נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיה לחזור למדינת מולדתם, נוצרה אפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיה, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיה, כחמש מאות מאנ"ש.
תחנתם הראשונה מעבר לגבול הייתה - קרקוב, ומשם המשיכו את דרכם לעיר לודז', שם הסתדרו רבים מאנ"ש.
בימות הקיץ התרבו ההפרעות להיהודים החוזרים לפולין - לאחרי המלחמה - והישיבה ליהודים בפולין נהייתה מסוכנת, במיוחד גברה הסכנה לאנ"ש מרוסיה, בגלל שממשלת פולין תחת שליטת מדינת רוסיה הסובייטית, לכן השתדלו אנ"ש לצאת מפולין ולהמשיך את דרכם לעבר מערב אירופה, בהקדם האפשרי.
כ"ק אדמו"ר הריי"צ הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר לודז' להגיע לפריז, בהמשך לזה שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל ג'ייקובסון על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח על שלומם לאדמו"ר הריי"צ, ר' ישראל ג'ייקובסון נשאר שם לכמה חודשים ובערב ראש השנה חזר לניו יורק.
על מנת לארגן את עבודת היציאה מפולין למערב, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד אדמו"ר הריי"צ את "לשכת עזרה לפליטים וסידורם", את הלשכה ייסד בארצות הברית והייתה כפופה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ ואחר כך לרבי, וסניף ממנה היה בפאריז ועליה מינה את בא כוחו ר' בנימין אליהו גרודצקי.
חסיד חב"ד רבים הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה ורובם למחנה פוקינג. בתקופה מאוחרת יותר, הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריה, וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות.
בשנים הבאות ניהלה הלשכה משלוח שלוחים למדינות מרוקו ותוניס, בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, חדרים וכו'.
בתחילה עמד בראש הלשכה הרב שמואל זלמנוב ובהמשך עמד בראשה הרב בנימין אליהו גרודצקי עד פטירתו.
מזכיר הלשכה היה הרב רפאל וילשנסקי, עד לפטירתו בשנת תשע"ו.
לאחרי פטירתו של הרב בנימין ממשיך הרב יוסף יצחק גורודצקי לנהל את הלשכה ביד רמה.
בתור מנהל הלשכה שימש הרב שלום דובער גורודצקי.