שיחה:חיים יהודה קרינסקי

ל'ידע האם כדאי לציין שחסידי חב"ד חולקים על מעשיו והיותו "לא ציית". עכ"פ מנהל המל"ח הוא לגמרי לא, גם לפי הצוואה הראשונה (האבסורד הגדול - שבראשונה הרבי שליט"א לא ממנה אותו לכלום במל"ח, ובשנייה הוא ממנה את הרב סימפסון למנהל...). חסיד חב"ד* אידישעפדיה

אולי הוא לא מתייחס לצוואה כי הוא אוחז מהתאוריה של אנשי הפלג המשיחי שהרבי חי וקיים.

לא רואה עניין לציין זאת. אנחנו צריכים להשתדל להיצמד לעובדות, בלי להכניס הרגשים וכדומה. אפשר לכתוב בערך על המשפטים אבל כעובדות, לא כצד בעניין. --chabadnik - שיחה 06:46, 8 מאי 2009 (EDT)

אלמוני ציין זאת שוב. צ'כים לדון על כל העניין ביישוב הדעת. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה

נסיון

מי שיו"ר אגוח זה הרבי!!!!!!! ולא חדקוב שם טוב או קרינסקי המקסימום הם מנהלים ועל פי הצוואה גם זה לא........ בטח תתקנו קישור "היום יום" שם מוזכר חדקוב מנהל היו"ר של המוסדות כנ"ל זה הרבי!!!!!!!!!!!!!!!

התנגדות. בניגוד למחנ"י ומל"ח וקה"ת - ששם היו"ר זה הרבי עוד מתש"א וכך זה נשאר, הרי באגו"ה זה אף פעם לא היה הרבי. הרבי תמיד היה (הווה ויהיה) הנשיא, לא היו"ר. היו"ר היה הרש"ג והיה חודקוב. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* פותחים אלף רביעי!

2 נקודות עצם העניין, שעוד נדון בו. בפירוש בין חסידים היו נזהרים[בנפרד מאה"ק ורוסיה] לא לקרא לעצמם יו"ר אגוח מכמה סיבות והרז"ג היה חותם מאותה סיבה =" ממונה מאדמור להנהלה ראשית" כל "היו"ר" הגיע מש"ט לאחר שהעלים הצוואה" ועוד חזון בשביל שלא יגידו בגת הרי זה ברור שגם המחנ"י ומרכז הרבי הוא הנשיא לא שמישהוא אומר אחרת רק לעשות בטוח ...[ראה היום יום]

אני לא יודע. בדידי הווי עובדא - ראיתי בתקנון אגו"ח ארה"ב (פורסם בעבר בבי"מ) יש רשימת חלוקת התפקידים באגו"ח, ובמפורש הרבי מופיע שם כנשיא - וחודקוב (או רש"ג?) מופיע כיוש-בראש. בקריאות שפירסמה אגו"ח חתום חודקוב כיו"ר. במכתב ששלח חודקוב לרבי (ופורסם לפני כמה שנים) לאחר כ"ח סיוון נ"א הוא חתום כיו"ר. ועוד דוגמאות יש - ורבים מספור המה. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* פותחים אלף רביעי!

חסיד, אולי שתנעל את הערך בפני מי שאינו חבדפד ותיק, כל שני וחמישי מגיע פה איזה צרוע וזב שתוחב את אפו בחורים לא רצויים--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 04:59, 20 אוגוסט 2009 (IDT)

הנה לך חסיד, נאלצתי למחוק איזו עריכה של מאן דהו, ושוב כשיטתי מאז (ולתמיד), מותר לכתוב את האמת גם כשהיא כואבת (לא צריך, מותר) אולם אסור להתעלם מהיבטים נוספים של אותה מצאות. וזו היא הדוגמא: כתב הכותב שחי"ק מסר בחורים - אפשר להתווכח - לכן מחקתי כליל. עוד כתב שקרינסקי מסורב - אמת ויציב - אבל שכח משום מה שכמה רבנים הורו לו לעשות כך, אז שינתי. ושוב חוזר אני על בקשתי מקדם, אם אפשר לנעול ערך בפני מי שאינו משתמש משך זמן מסוים?--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 16:42, 24 בנובמבר 2009 (UTC)

ערכיתך מעולה, פרט לעובדה שרחי"ק אינו "מוסר" כי אם נכתב עליו במכתב הבי"ד (שהיה תלוי כעשור בלוח המודעות ב-770), שהינו "לא צייתא לדינא" ותו לא. תוקן בגוף הערך. ערך ננעל רק כאשר מושחת וחוזר ומושחת. ערך זה לא עונה על קריטריון זה. --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 17:02, 24 בנובמבר 2009 (UTC)

בסדר. רק באם תוכל להפנות אל מקור לנושא. תודה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 10:22, 31 בדצמבר 2009 (UTC)

לצורך דיון

כמובן שמכתת זה אינו "כתב סירוב" כפי שמנסים לצייר כו"כ, ראשית מן הטעם הפשוט שלא חתומים עליו שלשה רבנים כמתבקש על פי ההלכה, שנית המכתב מיועד לנתבעים ולא לציבור כפי שאמור להיות ב"כתב סירוב", והניסוח הינו מתפתל ובכל מקרה הרבנים (כפה"נ בכוונת מכוון) לא כתבו בשום צורה שעל הנתבעים חל דין של "מסורב".

כמובן וגם פשוט שאי"ז כתב סירוב. המכתב הובא בכדי להוכיח שסמכותו של קרינסקי באגו"ח, אינה מוחלטת, כפי שניסה מאן דהו לומר. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:41, 7 בפברואר 2010 (UTC)

בשונה מסמכותו על נכסיו של הרבי כשעליהם אין חולק שמונה ע"י הרבי - בצוואה החתומה ע"י עו"ד - לאפוטרופוס כשהבעלות היא של אגו"ח, (אגב, המחלוקת בעניין אגו"ח, אינה נוגעת לרחי"ק שאינו חבר באגו"ח, אלא לראי"ש, רחי"ק הוזכר בקשר למל"ח) 

מלשון המכתב לא נראה לחלק ולפי דבריך יוצא שאדרבא, כלל אין לי"ק דעה על נכסיו האישיים של הרבי, שהרי הוא בבעלות אי"ש (לטענתו, לכאורה). --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 21:39, 7 בפברואר 2010 (UTC)

חוששני שפשוט אינך שולט מספיק בחומר. ישנם שתי צוואות שכתב הרבי אחת מהם נוגעת לחפציו האישיים, אותם כותב הרבי לאגו"ח, יחד עם זאת ממנה הרבי באותה צוואה את ר' יוד'ל קרינסקי לאפוטרופוס על חפציו, (למרות שכלל אינו חבר באגו"ח), על צואה זו אין חולק ומעולם לא נטען נגדה כלום, מאחר והיא נחתמה ע"י הרבי עצמו ועו"ד. חוץ מצוואה זו, ישנה צוואה הנוגעת לניהול המוסדות, (שכמובן לא נחתמה ע"י עו"ד), בצוואה זו ממנה הרבי את רש"מ סימפסון ור' ניסן מינדל להנהלת המל"ח, את רחי"ק רנ"מ ורחמ"א חודקוב להנהלת מחנ"י, ולאגו"ח את רחמ"א רש"ז גוראריה, ור"ד רסקין, צוואה זו אינה חתומה ע"י הרבי (מקום החתימה ריק) ולכן טענו רחי"ק וראי"ש שאין לה תוקף והיא טיוטה בלבד שהוצעה ע"י הרחמ"א חודקוב (אגב, אכן ישנו נוסח אחר שנכתב ע"י הרחמ"א ורנ"מ שבו שתיהם אחראים על כל המוסדות, שעליו אין חולק שלא התקבל ע"י הרבי), לטענת רחי"ק וראי"ש המינויים של תש"ן הם הקובעים ובאו במקום הצוואה שנדחתה ע"י הרבי, על נושא זה דנו הרבנים ועל זה מדובר במכתב המדובר, כמובן שאין בין זה וביען הצוואה הראשונה דבר.

אכן, איני שולט בחומר. ובכל זאת נראה לי שבנוגע למקום החתימה הריק טוענים שזהו העתק נוסף של הצוואה כשהמקורי הוא כן חתום. הלא כן? --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 22:10, 8 בפברואר 2010 (UTC)

זו המחלוקת, רשמ"ס ורז"ג טענו שישנו עותק נוסף חתום, לעומתם טענו רחי"ק וראי"ש כי הטיוטה נדחתה ע"י הרבי, כפי שנדחתה הטיוטה הראשונה.

נו, על זה יצא הקצף.. בכל אופן יוצא מן האמור שסמכותו על חפציו האישיים של הרבי אכן אינה מוטלת בספק (בהקשר לדיון זה) ובא לציון גואל (בעז"ה). --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 22:20, 8 בפברואר 2010 (UTC)

בושה שיש מקום לדעה כזאת אפילו בדף שיחה באנציקלופדיה הזאת, ועוד שאחד המנהלים כאן שבעצמו מודה שלא מבין בענין כלום כותב שעל פי זה אכן יוכרע הערך. הרי על טענה כזאת בדיוק כתב הרבי שהאומר כך הרי צריך להטיל עליו חרם. זו הרי היתה טענת בערי במשפט הספרים, שטען שמדובר בחפצים פרטיים של הרבי הריי"צ. האם יעלה על הדעת שמישהו יאמר שהרשימות של הרבי הינם חפצים פרטיים? שומו שמים!

זה כמובן לא שייך כלום לענין הדיון האם לפרסם את הרשימות או לא, ובודאי שלא שייך לדיון האם לאחר הפרסום יש ללמוד בהם שבכך רוב מוחלט של חסידי חב"ד כולל ראשי המשיחיסטים אכן טוענים שצריך ללמוד אותם (ביניהם הרי"י וילשאנסקי, הרשד"ב וולפא, הרש"י חזן ועוד).

נחפזת לצווח. הדיון היה בנוגע להשלכות על המשתמע מנוסח הצוואה ומכתב הרבנים בנושא ולכן אין שייך אפי' לנסות לחבר בין שמיטה להר סיני (טענת ב"ג על בעלותו האישית כיורש משפחתי). כמו כן, אין לזה קשר ישיר לשום הכרעה בערך מסויים, אלא על סמכויותיו הכלליות של י"ק (עיין היטב בדף השיחה לערך המדובר) כנ"ל. חשוב גם לציין שאינני בשום פנים ואופן אחד המנהלים כאן (הלוואי והיה לי הזכות..) המקום מנוהל ע"י ועדה גשמית ורוחנית. אני תורם בדיוק כמוך (פרט לאנונימיותך) שהכירו בכנות כוונותי והעניקו לי אופציות נוספות שיקלו לי על מלאכה שיפור ושיכלול הפצת המעיינות ברשת האינטרנט. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:53, 9 בפברואר 2010 (UTC)

כפשוט, מאחר וטרח רבינו לשכור עו"ד לכתיבת הצוואה, כוונתו הייתה שיהיה לה מעמד חוקי, ועל כן ברור שכל השלכה חוקית של הצוואה הרי היא הוראה מרבינו, אשמח אם יועיל הטוען להסביר על מה חלה צוואתו של הרבי הנוגעת לרכושו הפרטי.

אגב, לא הבנתי את הטענה והראיה מ"ראשי המשיחיסטים" (הגדרה שטעונה בירור ודיון, האם קיים דבר כזה בכלל), וכי במה דעתם גדולה יותר מדעתם של "ראשי האנטי משיחיסטים"?

הייתי עונה לשניכם באריכות (שכנראה לא קראתם מה כתבתי) אבל נראה לי שזה הופך לפורום ולא למקום של דיון רציני אז אעדיף שאקצר.

אין שום ראיה מראשי המשיחיסטים יותר מראשי האנטים. בסך הכל אמרתי שהדיון הוא לא חשוב כיון שבמילא כמעט כולם לומדים בפועל ברשימות, אז לשם מה לעורר את העסק שוב.

לחיים נהר, כנראה אינך מודע כלל למה שאתה כותב בנושא. ברור שמכתב הרבנים לא שייך לצוואה בנוגע לרכושו הפרטי, אבל אתה כתבת "בכל אופן יוצא מן האמור שסמכותו על חפציו האישיים של הרבי אכן אינה מוטלת בספק (בהקשר לדיון זה) ובא לציון גואל. ועל כך צווחתי שכפשוט בנוגע לאותו דיון אין שום קשר כלל לצוואה, ומי שמנסה לחבר את זה ה"ה הולך בדרכו של בערי.

התוקף החוקי הוא שהבית וכל חפציו של הרבי הינם באחריות חוקית של הרחי"ק (ואם לא היתה צוואה כזאת, היה הכל הולך לעיזבון הממשלתי). השאלה האם זה נותן לו זכות לפתוח את גנזיו של הרבי ואת ביתו של הרבי ולעשות בו כאוות נפשו. על כך כפשוט ישנה שאלה. הרי אם הוא היה מחליט למכור למשל את הבית ולהשתמש בכסף, כולם היו מסכימים שלא לכך ניתנה לו האחריות, אז עבור מה כן ניתנה האחריות? על כך ניתן לחלוק ולהתדיין, ולכן הכתיבה המתאימה בערך על הרשימות היא (למרות שאני מסכים שצריך לפרסמם) שלא היתה הכרעה מגורם מוסמך.

אפוטרופוס כמוהו כבעל הנכס, והמינוי הרי הוא הבעת אמון של בעל הנכס באפוטרופוס.

ואם כמעט כולם לומדים ברשימות, מדוע אין ב770 (כמו בכמה ישיבות) ולו סט אחד לרפואה של הרשימות???

כיון שהסכמת שלי"ק האחריות החוקית על חפציו האישיים של הרבי, הרי חזרת על המוסכם בדיון. האם הוא יכול לעשות בזה כאוות נפשו? זה נתון להחלטתו, כולל עם מי להתייעץ בנושא ועל כך ראה בערך דיוני הרשימות. הדיון התייחס לרמת הסמכותיות של האסיפה שכינס (הוא לא עשה "כאוות נפשו", אלא כינס משפיעים וכו') ועד כמה ניתן לראות בהחלטותיהם כהחלטת הגורם המוסמך שיכריע בסוגיה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 21:09, 10 בפברואר 2010 (UTC)

לא מסתדר לי כלום...

איך יכול להיות שהוא הסתמך על פסיקה של ועד רבני ליובאוויטש שלא תואמת את פסיקתם של בד"ץ קראון הייטס, הרי לפחות שלושה מדייני הועד המפואר הם דייני הבית דין. תשובה יש למישהו? (רק מתוך ידע)--שניאור 20:20, 21 באפריל 2010 (UTC)

מכיוון שעקב הסערות הפוליטיות של רז"ג בנ"ג עזבו-הועזבו רוב חברי ור"ל, למעט בודדים. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

לא ראוי להוסיף על זה מילה בערך ועד רבני ליובאוויטש?--שניאור 01:48, 26 באפריל 2010 (UTC)