כד יתבין ישראל (ניגון)
הפיוט "כד יתבין ישראל" הינו לחן מפורסם המושר בקרב ליטאים וחסידים מחצרות פולין בחגים הקשורים עם התורה, כגון חג השבועות, שמיני עצרת ושמחת תורה.
תוכן הפיוט הוא שהקב"ה משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה.
מקור הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע כבר בספריו של רבי אברהם בן הגר"א. הלחן המפורסם לפיוט חובר ע"י רבי מאיר שפירא מלובלין.
מקור המילין והלחן
מילות הניגון מבוססות על מאמר הזהר[1]: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא".
הנוסח הנפוץ, קרוב יותר לנוסח המופיע בדברי בן הגר"א בסוף פירושו 'באר אברהם' לתהלים הוא מביא את מה שאביו תיקן לומר בשמחת בית השואבה, ואחר כך מביא לומר נוסח 7 פעמים, וחלק ממנו זה: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בנים חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל".
הלחן המוכר חובר ע"י רבי מאיר שפירא מלובלין, לרגל סיום הש"ס שנערך בישיבתו - ישיבת חכמי לובלין, בשנת תרצ"א.
אצל הרבי
לקראת חודש תשרי תשכ"ב, הגיע ר' אברהם לידר מכפר חב"ד בפעם הראשונה לבקר בחצר הרבי.
כפי שנהג הרבי פעמים רבות, התבקשו האורחים להביא "מזמרת הארץ"[2], ולנגן בפני הרבי ניגונים מארץ ישראל. במהלך החודש בעת ההתוועדויות כובד ר' אברהם פעמים לנגן 'מזמרת הארץ', בפעם הראשונה הוא ניגן את ניגון הושיעה את עמך, והרבי עודד בתנועות נמרצות, ובפעם השניה ניגן את הניגון "כד יתבין ישראל".
חסידים מספרים, כי בשונה מהניגון "הושיעה את עמך", לא הייתה ניכרת שביעות רצון על פני הרבי בעת שניגן ניגון זה.
בתחילת התוועדות צאתכם לשלום שהתקיימה בסיומו של חודש תשרי תשכ"ב[3], ציוה עליו הרבי שיחזור וילמד את הקהל את הניגון. ואף על פי כן, כשהקהל סיים לנגן את הניגון, הורה הרבי שינגנו את הניגון "הושיעה את עמך". ואכן מאז ואילך לא ניגנו פעמים נוספות ניגון זה במחיצת הרבי.
מילות הניגון
כד יתבין ישראל ועוסקין בשמחת תורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה:
- 'חזו בני חביבי דשבקין לטרחא דילהון ומתעסקין בשמחתא דילי'.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- האזינו: הניגון שהרבי הפסיק לעודד את שירתו, באתר 'לחלוחית גאולתית'
