בית מדרש לרבנים בנעוועל
בית מדרש לרבנים ושו"ב - בית יוסף היה מוסד שפעל בעיירה החסידית נעוול בין השנים תרפ"ה-תרפ"ט, במטרה להכשיר אברכים ובחורים הראויים להוראה להיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. מנהל בית המדרש היה הרב שמואל לוויטין.
בית המדרש התנהל במקביל לישיבת תומכי תמימים נעוול שפעלה בעיירה באותם שנים בראשות הרב יהודה עבער.
רקע
בחודש אייר תרפ"ה הקים אדמו"ר הריי"צ "בית מדרש לרבנים" בנעוול. על מהות ומטרות בית המדרש ניתן ללמוד ממכתב שכתב מנהל המוסד הרב שמואל לויטין אל התמימים בארצות הברית[1]:
"ענין הועד הוא:
א) לקבל בחורים ואברכים מכל מפלגות ישראל - חסידים ואשכנזים - לשקוד בלימודים בהנוגע להוראה ושו"ב, תחת מפקח מורי הוראות ושו"בים מומחים (הועד עוזרים באמצעים עד גמרם חוג לימודים ומסתדרים בעזה"י במשרות קדש),
ב) לפקח בכלל על צרכי ישראל בהנוגע לעניין מחסור ברבנים ושו"בים, הועד משתדל למלאות המחסור מבין הרבנים ושו"בים חברי בי"מ הרבנים, וכן מבין הרבנים ושו"בים העומדים בלי משרות או שרוצים להחליף מקומותיהם.
כן כללות המפעל בבניין קדשי בני ישראל הנהרסות בעת הפרעות ל"ע, כמו בניין ותיקון בתי כנסת ומדרש, תשב"ר, מקוואות וכדומה. כללות מפעל זה הבא מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, בא לפעמים באמצעות הועד המשתדל לשמור לקיים ולהביא בפועל כל דבר קודש כאשר פוקד".
בדו"חות שנשלחו באותה תקופה בעניין תקציב בית המדרש לרבנים, שדאג להוצאות המחיה של התלמידים שלמדו בו, להם ולמשפחתם, מופיעים מספרים של בין 30 ל-50 תלמידים ואנשי צוות בבית המדרש לרבנים.
תקציב בית המדרש לרבנים הגיע כמעט כולו מסכומי העזרה ששלח ארגון הג'וינט על ידי אדמו"ר הריי"צ[2].
בקיץ תרפ"ח כתב הרב שמואל לויטין לאדמו"ר הריי"צ[1] (ומספר על עצמו בגוף שלישי) "אתמול בש"ק נקרא לגפ"א .. נודע להם שעסקו הוא שמנהל בית יוסף ותו"ת, ולקחו ממנו חתימת יד שאין לו רשות לשנות מקומו וכן דירתו מבלי ידיעתם".
מאז המשיך בית המדרש להתקיים עוד כמה חודשים עד שבחודש כסלו תרפ"ט, לאחר שראשי היבסקציה שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. הרב שמואל לויטין, שעמד בראש בית המדרש והתעסק עם התלמידים והרבנים שהיו הן מעדת החסידים והן מהמתגדים וגם לימד דא"ח למי שחפץ ללמוד, הוגלה לסיביר למשך שלוש שנים[3]. רבנים נוספים מהישיבה ומבית המדרש לרבנים נאסרו גם הם והתלמידים התפזרו.
סיפור סגירת הישיבה ובית המדרש לרבנים נמסר מיד לאדמו"ר הריי"צ שישב באותה העת בריגא ומספר על כך באגרת[4]:
"בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה בנעוול, ומנהלי הבית מדרש לרבנים ושו"בים, ירחם השי"ת ובקרוב יצאו לחפשי, אבל תודה לא-ל הנה תמורתם יושבים ממונים אחרים ועוסקים עם התלמידים שיש אשר הרבה מהם יצאו נסעו למקומות אחרים".
תלמידים שלמדו בבית המדרש
בין התלמידים שלמדו בבית המדרש והוכשרו לרבנות ולאומנות הזביחה נמנים:
- הרב שמואל דוד בלינוב
- הרב בנימין אליהו גורודצקי
- הרב נפתלי גלוסקין
- הרב בצלאל וילשאנסקי
- הרב מאיר חיים חייקין
- הרב יעקב שניאור זלמן פבזנר
- הרב יעקב יהודה ריז'יק (סענער)
לקריאה נוספת
הרב נחום שמריה ששונקין, זכרונותי, הללוהו בנבל. עמ' 145
קישורים חיצוניים
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, פרק סח, הישיבה ובית מדרש לרבנים בנעויל
- מכתב הישיבה לג'וינט עם סקירה על הישיבה, הערות התמימים ואנ"ש טורונטו י' שבט תשפ"ג (קובץ עו), עמוד 219
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, פרק סח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ יד, ה'רט.
- ↑ ראה ספר זכרון להרב בנימין אליהו גורודצקי עמ' 35.
- ↑ מתאריך ב' שבט תרפ"ט. להגאון הרב מנחם זעמבא בדבר הצעתו לייסד כולל לאברכים מצויינים בתורה וביראה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמ' קנא.